יש לי סטארט אפ

נפגשנו בבית קפה, פה מתחת לבית שלי, לפני שנתיים בערך.
ברק ודור, שני חבר׳ה צעירים, סיפרו בהתלהבות על Stylift, סטארט אפ בתחום האופנה.
באותה תקופה פגשתי הרבה יזמים עם ברק בעיניים, שהציגו פתרונות לצרכים, חלקם טובים, רובם נראו לי מיותרים לחלוטין. זה לא שאופנה הוא אחד מתחומי העניין שלי, אבל משהו בחבר׳ה האלה ובסיפור של המוצר תפס אותי. יצאנו לדרך שהיתה יפה, מאתגרת, אבל כמו בכל פרויקט, הסתיימה עם הגשת העיצוב לפיתוח. תיכף נחזור אליהם.

לפני קצת יותר משנה, משהו השתנה אצלי פתאום. פתאום קצת נמאס לי.
הרגשתי שמשהו פשוט לא עובד בבסיס תהליכי העיצוב שלי, בהם במסגרת תקופה ותקציב מוגבלים, אני לומדת בכל פעם מחדש לקוח ותחום, יוצרת מאפס, לא פעם נלחמת מול הלקוח (שתוך כדי תהליך העבודה מגלה את יכולות העיצוב שלו) או קולגה בפרויקט שמתערב מדי, ותמיד לא נשארת לשלב הכי מרתק של המוצר – השלב בו הופך למוצר פעיל, עם באגים ויוזרים ובעיות שצריך להמשיך ולפתור.

הרגשתי שאני חייבת לעלות שלב.

מתוך: 27iFunny Posters And Charts That Graphic Designers Will Relate To

התחלתי להשתעשע ברעיון להצטרף לסטארט אפ בראשית דרכו כמעצבת, בקטנה – לצד הפרויקטים האחרים ולראות מה יקרה.

חזרתי אחורה למיילים שלי, לאנשים טובים שנפגשתי איתם, לפרויקטים שהוצעו לי. וגם כתבתי לברק ולדור. זכרתי שהם מאוד מקושרים לסטארטאפים אחרים ושאלתי אם שמעו על מיזם חדש שיכול להתאים לי כשותפה מעצבת. בכלל לא חשבתי עליהם כאופציה.

ברק ודור סיפרו לי שכשהם פתחו את המייל הם הסתכלו אחד על השני ואמרו ״אנחנו??״.
הם הציעו לי להצטרף ל-Stylift שוב, הפעם כשותפה. ובפעם הראשונה בקריירה שלי, הרגשתי שיש לי בייבי אמיתי. ובעיקר הבנתי מה זה באמת תהליך עיצוב.

Stylift החל כפרויקט של יום בשבוע, אבל הקסם שלו ועבודת הצוות גרמו לי לנטוש יותר ויותר את זירת הפרילאנס, להוריד את מינוני הכתיבה בבלוג הזה (פרויקט בפני עצמו) ולהתמקד במוצר, על פיתוחיו ומופעיו. אבל מעל לכל, השיעור הכי גדול שלי השנה היה שיעור בשותפות.
הבנתי שתהליך עיצוב טוב תלוי לחלוטין בעבודת צוות לטווח ארוך, שמבוססת על אמון וכבוד הדדי, דינמיקה נבנית ויכולת דיון אמיתית, כזו ששומרת לכל אחד בצוות על תחומו המקצועי ומאפשרת חופש יצירה, מה שגרם לי כמעצבת להרחבת תחום האחריות שלי ולהבנה עמוקה יותר של המוצר וחווית המשתמש, הרבה מעבר לספר הסקיצות וקנווס הפוטושופ או האילוסטרייטור.

בנינו מוצר שאני מאוד אוהבת. אבל החלטנו בנקודה מסויימת לעזוב אותו ולהתחיל מיזם חדש לחלוטין. Stylift, מסתבר, הוא רק תרגיל חימום לנו כצוות.

לסטארט אפ החדש שלנו קוראים Jivi, אפליקציה בהתהוות, בתחום ה-Web Series. תחום שונה לחלוטין ומרתק בפני עצמו. אני חושבת שהפעם האחרונה שהיתה בי כזאת תשוקה לעצב היתה כשסיימתי את הלימודים, לפני כמעט 10 שנים :)

– –

ליאת אבדי  |  AbadiGuard  |  liat@abadiguard.com

Merry Christmas

מישהו סיכם פעם את המשותף לחגי ישראל: ״ניסו להרוג אותנו, לא הצליחו, בואו נאכל״.
תכלס, חגים נתפסים בעיניי כפריסה שנתית של ארוחות משולבת מתמטיקה. החישובים נעשים על בסיס השנה שעברה – עם מי חגגנו בחג הקודם, אצל מי, ובהתאמה מה תהיה פריסת הכוחות בערב ראשון וערב שני של החג, מי מכין מה, מי אוסף את מי ובאיזו שעה לצאת כדי להספיק לקנות זר פרחים על הדרך ולא להתקע בפקקים (בכל שנה מסתבר שכולם עורכים את אותו חישוב שגוי שמצליח להוציא את waze מאיפוס).

יוצא שבכל פעם שכריסמס מגיע, אני משתעשעת ברעיון להחליף את כל הבליל הזה שלנו עם הטקסטים והשירים שלא ממש הצלחתי ללמוד עד היום (בדגש על ׳מעוז צור׳) בחג איכותי, מרוכז, רגוע, שלא לומר חורפי (מבחינתי אפשר לחגוג גם את ה-21 בדצמבר, המועד הרשמי בו מתחיל החורף, העונה האהובה עלי), עם אווירת החג והקניות, פתיתי השלג הנערמים על גגות הבתים, קישוטי עץ האשוח, המתנות על אריזותיהן המשגעות (לא עוד עטיפות ירוקות של סטימצקי) והאייקונים שלובשים חג אצלי ב-Dock:

כטיבם של חגים, Christmas הוא פלטפורמה שיווקית נהדרת לשלוח מתנות חג ממותגות ולנצל את אווירת החג לקידום מכירות ומעשים טובים.

Christmas Bureau of Edmonton, הארגון ההומניטרי, בשיתוף Caldar Bateman קנדה, שלחו במהלך כריסמס את הערכות הבאות לפילנתרופים ותורמים ידועים בעיר Edmonton:

מקור: elpoderdelasideas

Tenfold Creative, סוכנות העיצוב מניו זילנד, ביקשה להדגיש את אחד מערכי המותג שלה – ׳השגת תוצאות טובות יותר׳ ואת רמת השירותיות הגבוהה ושלחה לקהל הלקוחות שלה קופסא עם גרף משוקולד וכרטיס המשווה בין פעילויות יומיומיות לפעילויות בחופשת החג:

מקור: thedieline.com

British Gypsum היא יצרנית הגבס לעיצוב חללי פנים המובילה באנגליה. לכבוד כריסמס, ובעזרת הסוכנות הלונדונית Cogent Elliott, הפיקה ושלחה ללקוחותיה כרטיס ברכה עם בורג בצורת אשוח בחזית. בפנים נכתב: "Hope you're fixed for a great festive season״:

מקור: www.pinterest.com/cogentelliott

– –

ליאת אבדי  |  AbadiGuard  |  liat@abadiguard.com

Pixafix

Pixafix היא פלטפורמה שממנפת שני הרגלים מוכרים במובייל: לצלם ולשתף, לטובת קידום מותגים.

בדומה אולי ל-check in של פייסבוק, שעונה על הצורך של המשתמש לדווח היכן נמצא כסטטוס חברתי, הטכנולוגיה בבסיס המוצר מאפשרת למשתמש להצטלם על רקע סקין ממותג המותאם למקום או לאירוע בו נוכח ולשתף ברשת החברתית, מה שיוצר נוכחות מותגית ויזואלית, קונטקסטואלית, על בסיס מעורבות אישית של המשתמש עצמו.

את הפרויקט הקימו בתחילת 2013 שני יזמים, מייק ג׳קובס ורוני יואלי, שהיא גם חברה טובה וקולגה נהדרת איתה שיתפתי פעולה בכמה פרויקטים. העבודה ביחד על פרויקט שהוא בייבי שלה ולא של לקוח משותף הפכה את התהליך גם לרגיש יותר מבחינתי. אין מה לעשות, זה תמיד יותר מורכב לעצב עבור חברים.

את תהליך עיצוב הלוגו, התחלנו כמו בכל פרויקט, בבריף מפורט.

הבריף הגדיר למעשה שני משתמשים. משתמשי הקצה (המצלמים והמשתפים), להם תעוצב בהמשך אפליקצית מובייל שתאפשר צילום במסגרת הסקין ושיתוף ברשת החברתית, ומנהלי השיווק או המותג אשר להם תותאם פלטפורמה שתכלול כלי ניהול ואנליטיקה לאותם מהלכים שיווקיים. הדגש במיצוג בכלל ובעיצוב הלוגו בתור התחלה הוא על קהל מנהלי הקמפיין, כאשר משתמשי הקצה הוא משני במקרה זה.

תהליך העיצוב החל בסקיצות בעפרון. חיפשתי סמל שיוכל לעמוד בפני עצמו כאייקון של האפליקציה ושברמה הרעיונית יתמוך בערכים בבסיס המוצר וימצב אותו כפלטפורמה מקצועית, מענה מצויין וחדש לניהול קמפיינים והעלאת מודעות למותג, באמצעות אותם הרגלים של משתמשי הקצה.

כאן עמדה לפני מניפה של קונספטים, הרבה לפני הלוק אנד פיל של הלוגו. ובסקיצות הראשונות ניסיתי לבחון סטים שונים של ערכים והצהרות: היכולת לייצא ולהתאים סקינים מגוונים, הדגש על צילום ופריימינג במיקום ספציפי, התווית החברתית שהמשתמש מבקש ליצור ביצירת הסטטוס, השילוב של צילום ושיתוף סטטוס חזותי, יצירת הבאזז, הויראליות והשיח החברתי.

לרוב אני משתדלת לשלוח 3 אופציות ללקוח ולא יותר מ-4. הסיבה היא, מנסיון, שיותר מדי אופציות עלולות לפגוע בתהליך ולבלבל את הלקוח ואותי. כדי לשמור על מיקוד בתהליך העבודה אני חייבת לעשות עבודת סינון ומיקוד אישי כבר בתחילתו, וזה לא תמיד קל. במקרה הזה, מאחר ורוני ואני מכירות את הראש האחת של השנייה, הרגשתי פתוחה יותר וסומכת יותר על שיקול הדעת שלה, שלחתי 5 אופציות.

לשמחתי, מייק ורוני בחרו באופציה הראשונה והאהובה עלי ביותר (אתם יודעים, זה לא תמיד קורה).
מבחינתי היה בה משהו מזוקק יחסית לאופציות האחרות, שאומר בפשטות את מה שהמוצר עושה: צילום במובייל ויצירת שיח סביבו. בשלב הזה החלטנו לבחון צבעוניות והתאמת פונט, על רקע פוזיטיבי ונגטיבי.

אגב, הפרויקט הזה נעשה לפני כמעט שנתיים ואחת התובנות שלי מאז היא להפריד בתהליך העיצוב בין שלב הצבעוניות ושלב הפונט. כל אחד מהפרמטרים צריך להבחן בנפרד ולמקד אליו את תשומת הלב. היום, כשאני מעצבת לוגו, לאחר שנבחרת אופציה, אני עוברת להתאמת פונט ואת הצבעוניות משאירה לסוף.

בסופו של תהליך ממוקד, הדרגתי, עם פרטנרים ודיאלוג שכל מעצב מאחל לעצמו, נולד לנו לוגו:

Pixafix Website

– –

ליאת אבדי  |  AbadiGuard  |  liat@abadiguard.com