קיבלתי מתנה, דפי ממו צהובים שהם בפוטנציה מודלים בתלת מימד. עטיפת הערכה מבטיחה 10 דגמים למתחילים – Easy to follow. חמוד לא?
פתחתי את העטיפה ושלפתי את דף הממו הראשון. ההוראות ברורות ומאויירות שלב אחר שלב.
בסופן אגיע כנראה לחתול.
אממה, שני דברים בסיסיים מהם התעלמו היוצרים של הקיט החביב:
1. כמו בכל דפי ממו נדבקים, יש פס דבק שם למעלה. והוא לא תמיד מקשיב להוראות. כלומר, אם צריך לקפל ואז לקפל שוב לצד השני, זה לא ממש מסתדר אם כתוצאה מהקיפול הראשון הדבקנו שם משהו.
2. הכי חשוב – אם הוראות הקיפול מצויות על הדף המתקפל, מתישהו אאבד קשר איתן (כבר בקיפול השני או השלישי). מה שאומר שכדי להמשיך, אאלץ לפתוח את מה שכבר עשיתי.
אז חזרתי לעטיפה. ושם כתוב: Follow the diagrams on the next sheet. אה אה!
אבל גם כאן, מדובר בפתרון קצת מעוות. מהסיבה שאם אני מקפלת את הדף הבא, זה אומר שהוראותיו מקופלות עימו. וכך, מגדיר לי המוצר, העבודה היא בזוגות.
אם ככה, מדוע לאנוס מדיה? שתי אפשרויות שהייתי מציעה לשיפור המוצר: האחת, להשתמש ברעיון במדיות שאינן דביקות. השנייה – לארוז באותו פנקס בסדר עוקב דף עם הוראות ודף ריק. וכך, לא תגרם תחושת בזבוז ו/או אי נוחות של המשתמש.
לחתול שלום, אגב:
המוצר הוא מבית היוצר של Suck UK. לאחר אכזבתי כפי שתואר, נכנסתי לאתר של החברים. הפתעות רבות וחכמות מצאתי שם, כך שחזרתי לשמוח. והנה כמה לשיפוטכם:
זהו מוצר מקסים המשלב בחוכמה עפרון ומחברת, באופן שישארו תמיד יחדיו:
וכאן מדובר במוצר מבריק, אולי משום שאני מעצבת גרפית הוא מדבר אלי במיוחד. שכן הוא משלב את השפה של פנקסי התאמות הצבעים (או מניפות הפנטונים) עם עולם הקפה. וכך, מאפשרת כוס קפה פשוטה להגדיר בצורה מדוייקת לאיזה קפה אני מצפה, בין אם אני מכינה ובין אם אני שולחת מישהו להכין לי. די לומר את שם הצבע ולצפות לתוצאה מדוייקת במיוחד:
המוצר הבא הוציא אותי מגדרי. מדובר בשעון שמורכב משתי עיניים. העין השמאלית מראה את השעה והימנית את הדקות. רעיון יוצא מן הכלל שמשלב את 'מצבי הצבירה' השונים שלנו במהלך היום, כתלוי השעות שחולפות.
לפני כחצי שנה כתבתי כאן פוסט בנושא אמביגרמות (בהמשך לסרט "מלאכים ושדים" של דן בראון). כזכור, מדובר בתופעה טיפוגרפית מרתקת – כתיבת יחידה טיפוגרפית באופן המאפשר סיבובה ב-180 מעלות וקריאתה באותה צורה בדיוק.
המוצר שלהלן הוא אמביגרמה יפהפיה, משוכללת במיוחד. מחצלת כניסה לבית הנקראת באופן סותר משני הכיוונים. מכיוון אחד היא מזמינה להכנס ומהשני – מסלקת…
ואת המוצר הזה, כנראה שארכוש בקרוב. כי תמיד רציתי כזה ולא ידעתי. או במילים אחרות – מי מכם אוהב לתופף בעפרון על השולחן?
– –
ליאת אבדי | liat@abadiguard.com | AbadiGuard
הבלוג שעושה כבוד לקונספט 
תקני לי גם זוג…
יש גם מחדד בצורת פדאל?
פוסט מגניב
נראה לי שעלית פה על סטארט אפ.
יאללה, נזמין לנו זוג לאוטוטו-יומולדת הכמעט משותף שלנו 🙂
זה השעון הכי יצירתי שראיתי! וראיתי המון. ואפילו אפשר לנחש מה השעות ומה הדקות עלפי שעון דיגיטאלי (שעות משמאל). ובכלל, מי יודע שזה שעון! מדהים. מדהים. מדהים.
המוצרים האחרים מענינים – אם כי לא כולם שימושיים.
המחברת עם העפרון נראית לי דווקא מעצבנת. חוצמזה שאני לא השתמשתי מכיתה ג' בעיפרון (כותב חלש) – מה קורה אם העיפרון לא נמצא במחברת (הוא לא מחובר) ואז חזרנו לאותה נקודה. או גרוע יותר – צריך מחדד. ד.א. יש מחברות ספיראלה שאפשר לשים בתוכן עט. בכל זאת אהבתי את החור שמאפשר לראות שיש עפרון מחודד (אחרי שימוש הוא יתקצר ולא יראו אותו). ובכל זאת, זה שונה ומיוחד.
כוסות הקפה/תה מהממות בעיצוב – אבל לא בטןח שהן שימושויות להכנת קפה: האם תהליך ההכנה הוא של ניסוי וטעייה – שים קפה, מים וחלב ואז הוסף קפה כדי להכהות וחלב על מנת להלבין? אולי דווקא להוסיף מים? וכמה סוכר? ואיזו כמות?
אני הייתי כתוב/מצויר על הכוס (הדפסה אישית) כפית גדושה של קפה, כפית סוכר, "עד כאן מים", "עד כאן חלב". לכוסות החד פעמיות של ארומה יש סימון שכזה (קפה/חלב/קצפת). בכל מקרה הייתי שמח לכוס כזו.
הממממ…
עכשיו כשאני חושבת על זה,
בשלב שהעפרון מתקצר,
אפשר לשים את העפרון/מקל תוף.
ולגבי הקפה –
כשאתה מבקש שיכינו לך, אתה דואג לציין כמה סוכר/זית (וכמה השפעה צבעונית יש כאן?)
ההימור הוא תמיד על ה'שילוב הקדוש': קפה, מים וחלב.
😉
נהדר, ממש מגניבים המוצרים האלה , בעצם את הכי מגניבה , אפשר להיות חברה שלך?
אפשר 🙂
אני אוהדת אוריגמי גדולה, כך שפעמים רבות הפתקיות הקטנות האלה מוצאות את עצמן בצורות של חיות או פרחים על שולחן העבודה שלי 🙂 רעיון באמת מאוד טבעי וזורם – נקווה שבפעם הבאה הביצוע יהיה יותר מתחשב במשתמש. והשעון העיניים שהצגת הוא באמת מטורף! אני הייתי מסמנת את השעות והדקות עם טוש אחרי 5 דקות וסוגרת עניין.