להגיד לכם שאני קוראת הרבה? הממ, לא, האמת שלא. נדיר שאני מוצאת ספר שמחזיק אותי. אלא אם כן מדובר בספר עם תמונות (קרי ספר עיצוב). גם ספרים שקשורים בפרסום ובשיווק בגדול מעניינים אותי, אבל אני לא תולעת ספרים. ממש ממש לא.
בכל זאת, תמיד כשמגיע שבוע הספר, יש בי שמחה כזאת. יכול להיות שמקורה בארועי שבוע הספר בהם נכחתי כילדה, שזכורים לי כחוויה לא רגילה. הייתי קטנה ונמוכה והיו מגישים לי ספרים כדי שאבחר. עם ציורים, בטח. היו המון אנשים, מוסיקה ישראלית שבקעה מרמקולים עם אקו לא נורמלי, צמר גפן מתוק ותירס חם. אווירה עברית כזאת. ותמיד הלכתי לאיבוד. לפעמים גם נתתי יד למישהו שחשבתי שהוא אבא שלי. אני זוכרת את התחושה המביכה, כשגיליתי שהוא לא. באותו ערב, היו מקריאים לי מהסיפור ומשאירים אותי להתבונן בציורים ולדמיין.
ביום רביעי האחרון הלכתי ל'שבוע הספר' בכיכר רבין. בכניסה עמד אוהל עם סלוגן "תקרא, תצליח", בחסות 'בנק הפועלים'. 'ידיעות אחרונות' הציגו נוכחות סטייל מי-כאן-בעל-הבית כבר בכניסה, באמצעות קיר ענק ושידות ספרים. מיד כשעברתי את השומר, דחפו לי ליד בון ליוגורט של 'מולר' ופלאייר שמבטיח הפתעה בדוכן עיתון 'הארץ', ברקע צרח ערן צור שיר שמתאים לבני 18 פלוס (למעשה אני מעל 18 ולא בטוחה שהוא התאים לי), מתוך אולפן אקווריום, כשלצידו שתי מנחות עם לוק של ספרניות שבלעו רוק במהלך כל השיר, מתפללות שאם צריכה לקרות רעידת אדמה, שתקרה עכשיו. אה, והיו גם דוכני ספרים.
מה שהדהים אותי שהשלטים שבלטו היו שלטי ההנחה ולאחר מכן (ולא פעם ממש מאחוריהם) שלט ההוצאה. 2 במחיר 2, 1+2 חינם, 2+1 חינם, 2 והשלישי חינם, היצירתיות כאמור בניסוח המבצע. ניגשתי לדוכן. המוכרנית מיד ידעה אותי במבצע שרלוונטי בדוכן שלה. לא בספר חדש שיצא, לא בספר מומלץ, לא שיתפה בחווית קריאה זו או אחרת, אלא במבצע. "קודם, תני לי למצוא אחד", מלמלתי. "מה הבעיה?"- חייכה אלי כמניחה שנצא ביחד לאתגר המשותף הזה -"לא שווה לך לקנות רק אחד, זה מבצע ממש ממש טוב".
כזה הוא שבוע הספר החדש. קנית ספר אחד, יצאת פראייר. אפילו אם הספר ממש ממש טוב.
– –
ליאת אבדי | liat@abadiguard.com | סטודיו AbadiGuard