כבר טענתי בכמה פורומים שבמסגרת האקדמית בה מוענק למעצב התואר B.Design אין התייחסות לנושא זכויות יוצרים. המעצב שיוצא אל עצמאותו חשוף לתביעות ולאי נעימויות, מבלי שמודע לכך או שהתכוון לכך. ולכן, החלטתי להרים את הכפפה ולרכז שאלות הקשורות בזכויות יוצרים בעולם התקשורת החזותית. אספתי שאלות מקהילת ה"עיצוב עובד" בדה-מרקר ומקולגות בפייסבוק שכתבו לי (ותודה לכל מי שתרם את חלקו), ופניתי אל עו"ד סער גרשוני מ"סער גרשוני ושות'", משרד עורכי דין, המתמחה בתחום הקניין הרוחני, לרבות זכויות יוצרים, ייצוג ואכיפת זכויות קניין רוחני. הוא נענה בשמחה וכל הכבוד לו על כך.
אני מודה שחלק מהתשובות בהחלט הפתיעו אותי. אני מציעה לכם לעשות את מה שאני עשיתי – לעבור טוב טוב על הדברים ולרוץ לעדכן את החוזים שלכם במקומות בהם אתם עלולים ליפול. אין כמו פעולת מניעה טובה. הנה השאלות והתשובות. תבלו:
[ סקיצות וקונספטים ]
שאלה שנשאלה לא מעט – דין סקיצות. כולנו מייצרים סקיצות בשלב הראשון. הלקוח בוחר אחת להתקדם איתה. מה דינן של הסקיצות שלא נבחרו לפיתוח? למי הן שייכות – למעצב או ללקוח? האם ניתן, בהתאם לצורך, להעבירן ללקוח אחר? יש צורך לציין זאת בחוזה או שזה ברור?
התשובה לשאלה זו הינה פשוטה – מה קובע החוזה? אם החוזה קובע שכל החומרים שנוצרו במהלך העבודה שייכים ללקוח, גם הסקיצות יהיו שייכות לו. מאידך, במידה ונקבע כי הלקוח זכאי לקבל רק את המוצר הסופי, אזי, הסקיצות שייכות ליוצר. יצוין, כי בהתאם להוראות חוק זכות יוצרים, ככלל, ביצירה מוזמנת מניחים שזכויות היוצרים הן של היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש (לדוגמא בכתב) או במשתמע. מומלץ בחום (ואפילו חובה) לציין "ברחל בתך הקטנה" מהם התנאים המסחריים, ומה דינן של הסקיצות. יש לקחת בחשבון שאם הסקיצות דומות, אף לקוח לא ישמח לראות משהו דומה אצל מתחרה שלו…
האם לקוח, ששילם על פרויקט, יכול להמשיך את הפרויקט בעיצובו של מעצב אחר ללא קבלת אישור מהמעצב המקורי? האם הוא יכול לבקש ממעצב ב' להתערב ולשנות עיצוב שעוצב בשלמותו ע"י מעצב א'?
יש להבדיל בין הקניין לבין הקניין הרוחני. עצם העובדה שמעצב החל עבודה ולא סיים אותה מכל סיבה שהיא לא מחייב את הלקוח להיות כבול לאותו מעצב. כאמור, ברגע שהלקוח שילם על העבודה והיה ברור שהעבודה היא לשימושו של הלקוח והזכויות הן שלו, הלקוח יכול לעשות בעיצוב מה שהוא רוצה, כולל, לזרוק את העיצוב לפח (בהקצנה). יחד עם זאת, במידה וההסכם קובע שהלקוח רק מקבל רישיון שימוש לעשות שימוש בעיצוב כפי שהוא ללא שינויים והזכויות נשארות אצל המעצב (נדיר ביותר), אזי ניתן למנוע ממעצב ב' להתערב. כאמור, איסור זה צריך להיות כתוב במפורש בהסכם. כנ"ל לגבי עבודות איור.
מעצב הגיש קונספט (לצורך העניין – עיצוב אתר שנראה כמו חנות אמיתית) ללקוח, אבל בשלב הקונספט הלקוח ביטל את הפרויקט. הלקוח בחר להמשיך לעבוד עם מעצב אחר שעיצב על סמך הקונספט שהגיש המעצב הראשוני (אתר שנראה כחנות אמיתית). מדובר בהפרה של זכויות יוצרים? מה עושים במקרה כזה?
השאלה הנשאלת היא מה עלה בגורל הסקיצות? למי הן שייכות? באם מצוין בהסכם שהסקיצות וכן כל החומרים שייכים ללקוח אזי היה מותר לו להמשיך לעבוד עם מעצב אחר. מאידך, אם בהסכם לא צוין שהסקיצות של הלקוח, והמעצב שהמשיך עשה שימוש בסקיצות והעתיק אותן, יש כאן הפרת זכויות יוצרים. יש לציין, כי לרעיון של עיצוב אתר אינטרנט כחנות אמיתית אין הגנה של זכויות יוצרים, אלא רק לאופן הביטוי של הרעיון, היינו, אם המעצב צייר סקיצה ספציפית שהועתקה על ידי המעצב האחר (בהנחה שבהסכם נכתב שהזכויות הן של המעצב) אזי יש הפרה, אם כל שעשה המעצב השני הוא שימוש ברעיון בלבד של עיצוב אתר אינטרנט כחנות, אזי, אין כאן הפרת זכויות יוצרים.
אז איך שומרים על קונספטים? על רעיונות ראשוניים שעוד לא מגיעים לשלב המימוש העיצובי אבל מהווים את ליבת הפרויקט?
דיני זכויות יוצרים אינם מגנים על רעיונות אלא על אופן ביטויים. בהתאם, במידה ורוצים להגן על רעיון יש להעלותו על הכתב. אפשרות אחרת היא החתמה על מסמך סודיות ואי תחרות (NDA) בו יפורט רעיון ומי שרואה אותו חותם ומתחייב שכל הזכויות הן של היוצר וכי הוא לא יפעל ולא יעתיק את הרעיון.
אם אנחנו מדברים על השראות ורעיונות, האם מותר להעתיק קונספט (רעיון ו/או עיצוב) ממותג בחו"ל ולעשות לו "עלייה"?
ככלל, רעיון אינו מוגן בזכויות יוצרים, אלא אופן הביטוי הספציפי. לדוגמא – לא ניתן להעתיק את הספר "הארי פוטר", אך אף אחד לא מונע מאדם לכתוב סיפור על חייו של ילד שמגלה לפתע כי הוא קוסם ולומד מספר שנים בבית ספר לקסמים. בהתאמה, העתקת קונספט ועיצוב בשפה זרה ועשיית "עלייה", היינו הוספת מילים בעברית מסביבו, תהווה הפרת זכויות יוצרים.
אם כך, מה נחשב להעתקה בתחום הלוגואים למשל? לצורך העניין, האם מותר להשתמש בריבוע הכתום (צורה בסיסית כביכול) או שהוא מנוכס לאורנג'?…
מה שייחשב להעתקה בתחום הלוגואים הוא העתקה אחד לאחד של הלוגו, או עשיית לוגו דומה או זהה עם שינויים מועטים בלבד. בדוגמא של אורנג' אני סבור שהם רשמו סימן מסחר ואם כך הוא הדבר יש לבדוק באילו סיווגים הוא רשום. כמובן שעשיית שימוש בריבוע הכתום לחברה בתחום התקשורת מהווה עילת תביעה גם אם אין סימן רשום.
[ תמונות ]
יש לא מעט אתרים שמצהירים שמאפשרים שימוש בחינם בתמונות. בתחתית האתר יש לינק לחוזה ארוך שמעייף וגם מפחיד לקרוא (ובנוסף לכל הוא גם באנגלית…). האם ניתן להשתמש בתמונות על סמך הצהרת האתר? האם יש כאן חשיפה לתביעת זכויות יוצרים?
מומלץ שלא להסתמך על הצהרת האתר, שכן, לרוב היא מסויגת בחוזה. כמו כן, לרוב, ובאתרים כמו פליקר ואחרים יש רמות שונות של רישיונות שימוש בחינם, וייתכן שהשימוש הספציפי המבוקש אינו נכלל ברישיון החינם. חריגה מתנאי השימוש המפורטים בחוזה יכולים להוות עילה להגשת תביעה בגין הפרת זכויות יוצרים.
האם ניתן לעשות שימוש מסחרי בתמונה שצולמה במרחב הציבורי ואשר מן הסתם נראים בה אנשים?
ככלל, במידה שהשימוש אינו פוגע בצנעת הפרט או מבזה את אותם אנשים המופיעים בתמונה, ניתן לעשות בה שימוש.
[ כתיבה / קופי ]
לקוח מבקש כתיבת שם וסלוגן או אפילו ניסוח משפט כחלק ממודעה שביקש לעצב. האם יש דרך לבדוק תקינותו החוקית של הטקסט שנכתב (אם נכתב בעבר משהו דומה, אם יש עסק שנושא את אותו שם/סלוגן, אם מותר להשתמש בכינויים מסויימים ובמילים מסויימות)? באחריותו של מי לבדוק זאת ואיך בודקים זאת?
האחריות לבדיקה היא כפי שנקבע בחוזה, יחד עם זאת, ברוב המכריע של המקרים האחריות היא של מי שמבצע את העבודה. כידוע, לעולם לא ניתן יהיה לבדוק תקינותו החוקית של הטקסט שנכתב, שכן, אין רישום מדוייק של כל דבר שנכתב או נאמר מקום האנושות ועד היום. על מנת להימנע מבעיות יש להמשיך ולדאוג שהיצירה תהיה מקורית ולא מועתקת. כמו כן, במידה והלקוח הוא זה שכתב את המודעה או המשפט, אז יש לדאוג שבהסכם תהיה שורה שמציינת שהלקוח מצהיר כי כל החומרים שהוא מסר נקיים מכל טענות של צדדים שלישיים בנושא זכויות יוצרים.
[ איורים ]
ידוע שאסור לעשות שימוש בתמונות מגוגל. אבל מה לגבי איור עליהן? מה לגבי איור על תמונה מתוך מאגר תמונות? האם הדבר מחייב לקנות אותה?
איור על גבי תמונה קיימת, אם מגוגל או מכל מאגר אחר, מחייב רכישת זכויות, שכן היצירה החדשה שתיווצר מהווה "יצירה נגזרת", שהיא, בין היתר, יצירה המבוססת על היצירה המקורית. בהתאם, יש לוודא שהרשיון המתקבל בעת רכישת התמונה מאפשר ביצוע של איור על גביה.
האם מותר לאייר דמות מוכרת או ליצור קריקטורה ולעשות בה שימוש מסחרי?
מבחינת דיני זכויות יוצרים, אין מניעה לאייר דמות מוכרת ולעשות בה שימוש מסחרי. אין גם מניעה ליצור קריקטורה. יחד עם זאת, מרגע שעושים שימוש מסחרי כמו הדפסה על חולצות וכדומה, יתכן ואותה דמות מוכרת תחשוב שהשימוש המסחרי בצורתו הספציפית פוגע בה ועל כן מומלץ טרם עשיית השימוש המסחרי הספציפי להתייעץ על מנת למנוע תביעות המתבססות על הפרת זכות הפרסום, לשון הרע וכדומה.
האם מותר לאייר לוגו מוכר כחלק מעבודת קומיקס או סרטון אנימציה?
אם הכוונה לציור דמות הנועלת נעלי נייקי (באופן שניתן לראות את סימן המסחר) או שהדמות שותה קוקה-קולה, התשובה היא כן.
לקוח רכש איור ממאייר. האם מותר לו להדפיס את האיור על מוצרים כגון ארנקים, מחברות ולעשות באיור שימוש מסחרי מסוג זה?
במידה והלקוח רכש את כל הזכויות מכל מין וסוג מהמאייר, התשובה היא כן. אם קיבל רשיון שימוש למטרה ספציפית כגון איור לספר בלבד ויתר הזכויות של המאייר, התשובה היא לא.
באיור לעיתונים בארץ לא נהוג לעבוד עם חוזה. האם זכויות היוצרים של המאייר נשמרות גם בלי חוזה?
השאלה הרלוונטית היא האם המאייר עובד של העיתון. אם כן, החוק קובע כי מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה בידי העובד לצורך עבודתו ובמהלכה, אלא אם הוסכם אחרת. מאידך, אם מדובר ביצירה כפרילנסר או קבלן משנה, הרי שככלל זכויות היוצרים ביצירה, אלא אם הוסכם אחרת במפורש או במשתמע הן של היוצר. יחד עם זאת אם הנוהג בתחום הוא שהתשלום למאייר כולל גם את זכויות היוצרים, אז זכויות היוצרים יהיו של העיתון. קצת מבולבלים… שוב, הפיתרון הטוב ביותר הוא לדאוג לחוזה או כל מסמך אחר שיבהיר את נושא זה בצורה שאינה משתמעת לשתי פנים.
[ פונטים ]
מקרה קלאסי: לקוח פונה למעצב אתרים לאחר שמשרד פרסום עיצב עבורו מערכת תדמיתית שלמה. הוא דורש שאותם פונטים שמשרד הפרסום השתמש בהם ילוו גם את הבאנרים באתר. הפונטים לא נרכשו ע"י מעצב האתרים. האם מעצב האתרים רשאי לקבל את הפונט ממשרד הפרסום לטובת פרויקט זה בלבד? האם רשאי לקבל כותרות ספציפיות שעוצבו ע"י משרד הפרסום לשיבוץ באתר?
התשובה לשאלה היא מה סוכם בין הלקוח ומשרד הפרסום. בדרך כלל ההסכם עם משרד הפרסום כולל את כל השימושים שניתן לעשות במוצר או בעיצוב. כאמור, אם מדובר במערכת תדמיתית שלמה, מן הסתם הלקוח שילם עבור העיצובים השונים שנכלל בתוכם גם אתר האינטרנט ועל כן פנייה למשרד הפרסום תוביל לקבלת אישור לשימוש בפונט. לגבי הכותרות, שוב, השאלה למי זכויות היוצרים. אם הן של הלקוח והוא ביקש מהמעצב לעשות שימוש, אין בעיה. אם אין ללקוח זכויות יוצרים, אלא אך ורק לשימוש בכרטיסי ביקור לדוגמא, חל איסור לעשות שימוש בכותרות.
האם מותר לאייר על פונט או ליצור פונט חדש בהשראת פונט קיים?
ההשראה / הרעיון היא הבסיס של דיני זכויות היוצרים. עצם הענקת זכות היוצרים היא מעין כריתת "חוזה חברתי". בחוזה זה, תמורת העובדה שהיוצר חושף לעולם את יצירתו כך שניתן להנות ממנה ולשאוב ממנה השראה ליצירות נוספות, היוצר מקבל הגנה על יצירתו לתקופה מסויימת. בהתאם, כל עוד מדובר ב"השראה" או התבססות על רעיון (שכאמור אינו מוגן בדיני זכויות יוצרים) כמובן שניתן ואף רצוי, שכן זוהי כאמור מהות דיני זכויות היוצרים. יחד עם זאת, אם הכוונה להסתכל על הפונט ולנסות להעתיקו, אין המדובר בהשראה אלא בהעתקה ועל כן הדבר מהווה הפרת חוק זכויות יוצרים.
[ קרדיטים והצגת פורטפוליו ]
לא מעט מעצבים מתחילים רוצים להציג עבודות שבוצעו במסגרת היותם שכירים בפורטפוליו שלהם, כשמצויין שהעבודה בוצעה לטובת אותו מעסיק במסגרת העבודה כשכיר/ה. ההנחה היא שהפרויקט מוכר ובוצע ולא מדובר בסקיצות או בפרויקט בשלב ביניים (אינו תחת חסיון). מותר? אסור? האם יש חוק התיישנות?
שאלה זו נוגעת לזכות המוסרית של היוצר. ככלל, הזכות המוסרית של היצור היא זכות אישית שאינה ניתנת להעברה. ליוצר יש זכות שהיצירה תיקרא על שמו ושהוא יקבל קרדיט על מה שעשה. זכות זו קיימת כל עוד קיימת זכות יוצרים ביצירה והיא עומדת ליוצר גם אם העביר את זכויות היוצרים ביצירה לאחר, כולה או חלקה.
האם מעצב שעיצב אלמנט גרפי (לצורך העניין ברושור) במסגרת חוקי מותג שלא הוא בנה, זכאי לקרדיט מלא על עבודתו? האם מעצב שהמשיך עבודה שהתחיל מעצב אחר והביא אותה לסיומה זכאי לקרדיט מלא על עבודתו?
חוק זכות יוצרים קובע כי ליוצר ישנה זכות מוסרית, ובין היתר, הזכות של היוצר כי שמו ייקרא על יצירתו בהיקף ובמידה הראויים. בהתאם, במידה ונהוג בתחום כי על כל עיצוב של אלמנט גרפי ניתן קרדיט במוצר הסופי, אז גם המעצב זכאי לכך. במידה שהוא החל עבודה ומעצב אחר עשה שימוש בעבודה והמשיך אותה מהנקודה שהמעצב הראשון הפסיק, מן הראוי ליתן גם למעצב הראשון קרדיט על חלקו.
האם מותר למעצב להעביר לסיקור פרויקט שעוצב על ידו, מומש והופץ (כך שאינו נחשב סודי) לבלוג כזה או אחר? האם מותר לו להכין סרטון making of עבור אותו פרויקט? האם נדרש אישור מהלקוח? במידה שלא נדרש אישור מהלקוח – האם ללקוח מותר להתנגד לכך (על אך שהתיר הצגת הפרויקט באתר של המעצב)?
למעצב יש זכות להציג את היצירה שביצע בתיק העבודות. ייתכן והעברה של הפרוייקט לבלוג תהווה מעין תיק עבודות, יחד עם זאת, רצוי לבקש אישור של הלקוח שכן במידה ומדובר בהדמיה פנימית של בית כבר נפסק כי מדובר בהפרת הזכות לפרטיות וצנעת הפרט. ייתכן והלקוח דאג מלכתחילה בחוזה לאסור על פרסום היצירה למעט בתיק עבודות פיזי. באשר להכנת סרטון, ככלל מותר לבצע הסרטון, יחד עם זאת, מומלץ לציין זאת בחוזה כך שללקוח יהיה ברור בדיוק מהם תנאי ההתקשרות.
[ דגשים לחוזה ]
ולסיום, מה הסעיפים שרצוי שיופיעו בחוזה עבודה שעשויים לצמצם נזקים בכל הקשור לזכויות יוצרים?
הסעיפים שרצוי שיופיעו בכל חוזה (בין אם חוזה עבודה כקבלן משנה או כשכיר) הינם סעיפים שיבהירו את הבעלות בזכויות היוצרים ויענו מראש על כל השאלות שנשאלו עד עתה. מהו המוצר שמקבל הלקוח? האם הוא מקבל רישיון שימוש ספציפי? האם הוא רוכש את כל הזכויות באיור ויכול לעשות בו כל שימוש שהוא רוצה? מה דינן של הסקיצות? למי שייכות הזכויות במידה והעבודה המשותפת נפסקת? מהו מתן קרדיט ראוי? האם מותר לי להעלות את היצירה שעשיתי לבלוג שאני מנהל כי אני רואה בו את תיק העבודות שלי?
האמור לעיל הינו בגדר מידע כללי בלבד (ולעיתים מבטא אסכולה משפטית) הבא לסייע לשואלי השאלות להרחיב את בסיס הידע האישי. המידע האמור אינו בא להחליף ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית אשר תתבסס על מלוא הפרטים והעובדות הרלוונטיות של המקרים השונים. בהתאם, לא תהיה למשתמשים במידע כל תביעה ו/או דרישה ו/או טענה מכל סוג כלפי בעלי ו/או מנהלי הבלוג ו/או הכותב. כל שימוש במידע זה באחריות הבלעדית והמלאה של המשתמש.
עו"ד גרשוני הינו בעל תואר שני במשפט וטכנולוגיה, ובמסגרת לימודיו נחשף למגמות העדכניות והעתידיות בתחום הקניין הרוחני בארץ ובעולם, אותם הוא מיישם בעבודתו היומיומית. משרדו עוסק בתחום הקניין הרוחני ודינים קרובים, כגון: דיני מחשבים ואינטרנט, הגנת הפרטיות, עוולות מסחריות ולשון הרע שנים רבות. ייעוץ וייצוג בעלי זכויות קניין רוחני (ממציאים, סופרים, חברות פרסום, חברות הנפשה והפקה, חברות תוכן, חברות משחקים, חברות הזנק וכיו"ב).ייצוג ואכיפת זכויות קניין רוחני בפני ערכאות שונות, בפרט – רשות הפטנטים וסימני המסחר ובתי המשפט, תוך שיתוף פעולה הדוק עם יחידת קניין רוחני במשטרת ישראל ורשויות המכס השונות.
– –
ליאת אבדי | liat@abadiguard.com | סטודיו AbadiGuard
הבלוג שעושה כבוד לקונספט 
תודה רבה.
בא בדיוק בזמן.
אפילו שכבר הגעתי לרשום לך שאלות בפורום וראיתי שסגרת את החלק הזה של איסוף השאלות, ענית לי על רובן פה בפוסט המצויין.
שוב תודה, אגזור ואשמור.
דבר ראשון, פוסט מעולה ומועיל.
לגבי שאלת העברת הפונט לבונה אתרים: נראה לי שהעו״ד התכוון למצב בו משרד הפרסום/סטודיו עיצב את הפונט ללקוח. בדר״כ הפונטים נרכשים מצד שלישי, ויש הגבלה על התקנת הפונט במחשב שאינו פיזית במשרד שקנה אותו. ״העברת הכותרות״ כמו שאני מבין אותה מתייחסת לטקסט בפונט המדובר שהומר לצורה גרפית וכך ״נפתרה הבעיה״.
לא בטוחה אסף.
אם הבנתי נכון – הוא יוצא מנקודת הנחה שהלקוח משלם למשרד הפרסום על תדמית שלמה ומאחר שמשרד הפרסום לא מעצב אתרים ופונה למעצב אתרים אחר – יש לו את הזכות להעביר למעצב האתרים את הפונט לשימושו. במילים אחרות, אם זה שמזמין את העבודה מהמעצב (משרד הפרסום או הלקוח) הוא בעל זכויות השימוש בפונט, למעצב יש את הרשות להשתמש בפונט עבור אותה עבודה בלבד.
– –
בלי קשר, וכאן אני עונה גם לך טלי, אני ממליצה לכם לרשום מה לא הבנתם ואם יש שאלות ספציפיות שלא נענו, אולי נוכל לחדד אותן.
שבוע טוב!
ליאת
דבר ראשון – תודה רבה ליאת. זה בהחלט מידע חשוב ושימושי.
לגבי סוגיית הפונטים – גם אני מרגישה כמו אסף, שלא ניתנה כאן תשובה רלוונטית. הרי זכויות היוצרים על הפונט הם של יוצר הפונט ולא של משרד הפרסום.
יצא לי בעבר לעמוד בסיטואציה הזו ופתרנו אותה ע"י בקשת אישור ספציפית מיוצרת הפונט. האם כל מקרה כזה מצריך אישור או שחוקית הדבר מותר (או אסור)
כל הכבוד !!
לך ולעו"ד גרשוני שעשיתם עבודה פשוט יוצאת מהכלל.
כיף לקרוא, מלמד המון וכל כך כל כך חשוב – לא רק למעצבים, גם ללקוחות שעובדים עם מעצבים.
אין הרבה אנשים שתורמים למען הכלל, תודה מקרב לב.
הי ליאת, שלום לך עו"ד גרשוני.
אני כותבת כאן שאלה שנשאלה על ידי אורית עריף בפורום האיור, אשמח לקבל התייחסות לכך:
לגבי שימוש באיורים שנעשו עבור לקוח מסויים – כאשר זכויות היוצרים ע"פי החוזה(או בלעדיו, מתוקף חוק זכויות היוצרים) נשארו בידי היוצר,
האם רשאי היוצר לעשות באיור שימוש מסחרי אחר, כגון לדוגמא מכירת האיור לגורם מסחרי אחר( דוגמא ספציפית נוספת: הדפסת האיור על חולצות ומכירתן ס.מ.)
מה בעצם מותר, לפי החוק, ליוצר לעשות עם היצירה שזכויות היוצרים עליה הן שלו?
לדעתי בעקרון אם לא נקנתה זכות לבלעדיות זה אמור להיות אפשרי אבל אני מאד נזהר מכך. הדבר הנכון ביותר הוא להבהיר את התנאים בהצעת המחיר / חוזה ואז כולם יודעים מה מותר ומה אסור ולמה לצפות
עו"ד סער גרשוני ואני נענה בקרוב על השאלות.
"למען הסר ספק".
🙂
לגבי סוגיית הפונט, עד כמה שידוע לי, הזכויות הן של יוצר הפונט, שב-99% מהמקרים הוא לא משרד הפרסום. לרוב, הזכויות על שימוש בפונט נרכשות למספר מוגבל של מחשבים, ולכן ככלל אי אפשר להעביר את קובץ הפונט ממשרד הפרסום לספק נוסף (מעצב אתרים לדוגמא), אלא אם יש אישור מיוצר הפונט.
נ.ב. – לא תפשטו את הרגל אם תוציאו איזה 50$ מדי פעם על פונט שישמש אתכם עד סוף הקריירה.
עופר, זה לא העניין,לפשוט את הרגל, יש לי המון פונטים שרכשתי במיטב כספי בחבילות, אבל כמעצבת פרילאנס אני מקבלת פניות מלקוחות רבים ושונים שלהם יש פונט שרכשו כחלק מהברנדינג שלהם, אבל בעצם אני לא יכולה באופן חוקי לבצע עבורם את העבודה עם הפונט שרכשו, כי אסור להתקין אותו במחשב שלי.
חידוד התשובות ע"י עו"ד סער גרשוני:
לגבי הפונטים:
אם המעצב המקורי רוצה להעביר למעצב החדש כותרת שעוצבה על ידו, במסגרת פונט חוקי ברשותו, לשילוב בעיצוביו של המעצב החדש, אין מניעה כל עוד הדבר נעשה בהסכמה כמובן.
הסיבה היא שאת העיצוב המקורי עשה המעצב בעל הרשיון.
אם מדובר במשרד פרסום שעיצב תדמית ללקוח וכעת הוא פונה אליכם לעיצוב אתר – השאלה היא מה הרישיון שיש למשרד הפרסום ומה סוכם בינו לבין הלקוח. אם הרשיון של משרד הפרסום כולל גם שימוש בפונט במסגרת האינטרנטית – אין בעיה.
הטיפ הטוב ביותר שיגן עליכם הוא להכניס לחוזה שלכם סעיף שאומר שכל חומר שיועבר אליכם דרך הלקוח או מי מטעמו – בין אם מדובר בתמונות, טקסטים וכל חומר גרפי שהוא – באחריותו המלאה של הלקוח בכל הקשור לזכויות יוצרים וזכויות שימוש.
– –
לגבי שאלת מכירת האיורים/סקיצות לגורם שלישי:
כשאתם מעצבים או מאיירים עבור לקוח ומעגנים זאת בחוזה, חשוב מאוד לציין מה אתם מעבירים לו –
מצד אחד – האם מדובר ברשיון שימוש מלא – כלומר האם יכול לעשות מה שבא לו עם העיצוב/איור או שהשימוש מוגבל למדיה מסויימת? האם מותר או אסור לבצע שינויים?
מצד שני – האם הרשיון הוא בלעדי או לא. ההנחה היא שרוב הלקוחות שמשלמים את מיטב כספם לא יסכימו לקבל איור ללא זכויות שימוש בלעדיות. ואם מוענק ללקוח רשיון שימוש בלעדי – אין לכם את הזכות למכור את העיצוב/איור לגורם שלישי.
ושוב טיפ – פשוט ציינו זאת שחור על גבי לבן בחוזה (אפשר גם בפלטות אחרות, בכל זאת, מדובר במעצבים). ציינו מה דינן של סקיצות שאינן מתקבלות והדגישו שזכויות היוצרים והשימוש נשארות אצלכם במלואן.
מקווה שברור.
ושוב תודה לעו"ד סער גרשוני.
ליאת אבדי
שלום לכולכם, רק חידודון אחד נוסף לגבי מכירת איורים או סקיצות.
ברוב המקרים הלקוח מעוניין ברכישת הבעלות, היינו מלוא הזכויות בלוגו ולא רק רישיון שימוש. במידה וכל הזכויות מועברות ללקוח, כמובן שאסור למכור ו/או לעשות כל שימוש בלוגו שהפך לקניינו של הלקוח.
בהתאם אני שו ומדגיש את החשיבות בניסוח חוזה ו/או כל מסמך אחר שיבהיר את הושא הבעלות על הזכויות
תודה על החידודים
פוסט יפה מאוד
אלה מסוג השאלות והנושאים שעולים לא מעט, וחבל שלא מתייחסים אליהם עוד בבתי ספר לעיצוב. אלה מסוג הדברים בהם נתקל מעצב לא אחת. פוסט חשוב ומעניין!
פוסט מצויין
היה מאד עוזר אם היה אפשר להוריד אותו בתור PDF 🙂
תודה אבירן,
הפיצ'רים פה לא ממש מתוחכמים.
אבל לך על קופי פייסט למסמך doc.
🙂
שאלה: "לא מעט מעצבים מתחילים רוצים להציג עבודות שבוצעו במסגרת היותם שכירים בפורטפוליו שלהם, כשמצויין שהעבודה בוצעה לטובת אותו מעסיק במסגרת העבודה כשכיר/ה. ההנחה היא שהפרויקט מוכר ובוצע ולא מדובר בסקיצות או בפרויקט בשלב ביניים (אינו תחת חסיון). מותר? אסור? האם יש חוק התיישנות?"
היי,
לא ממש הבנתי את התשובה לשאלה הנ"ל…
ברצוני להציג עבודות שעיצבתי כשכיר, באתר שאני בונה עכשיו לעצמי.
אין לי בעיה כמובן לציין שעבודות אלו עוצבו על ידי בזמן שהייתי שכיר, עבור לקוחות החברה שעבדתי בה.
האם מותר לי? או האם אהיה חשוף לתביעה ע"י מעסיקי לשעבר?
תודה
דוד
אגב, בהקשר השאלה הזאת אמרה לי מעצבת שכשהציגה, בתחילת הדרך שלה, עבודות באתר שלה, וכתבה במפורש שהן נעשו במסגרת עבודתה כשכירה, בכל זאת נדרש ממנה מחברת הפונטים הידועה לשימצה(לא פונטביט) שתשלם על כך(ברכישת פונטים מופקעת) אלפי שקלים או שתעמוד לתביעה. היא שילמה. אותה חברה גם פנתה אלינו והאשימה שהשתמשנו בפונט שלא רכשנו, ולאחר שהוכחנו לה שטעתה, פיצתה אותנו בחמישה שקלים.
דוד – אני אפנה את השאלה לעו"ד סער גרשוני ונענה לך בקרוב.
סיגל – יש לא מעט סיפורים על חברת הפונטים הזאת, אבל על פיצוי של חמישה שקלים עוד לא שמעתי. ענק 🙂
תודה רבה מקרב לב!!
סליחה, טעות בניסוח- התכוונתי למישקלים ולא לשקלים… יחי ההבדל הקטן.
ככה זה כשאני כותבת תוך כדי ששני ילדים עומדים לי על הראש לפנות את המחשב כדי שיכלו לשחק בו.
ואגב- זה היה עשרה ולא חמישה, כך שהפיצוי היה דווקא משתלם, אם כי עוגמת הנפש והלחץ הנפשי כבר נגרם.
אכן הבדל. 😉
טוב, כפיצוי זה נשמע הגיוני, אבל כדרכו של פיצוי הוא לא באמת מחשב את הלחצים וההרגשה הנוראית שנגרמת מהאשמות מסוג זה.
הבעיה היא, וזה מה שעולה מכל הביקורות שיש עליהם, זה שהם רואים בכולם חשודים ופושעים, גם בלקוחות קיימים שלהם, שזו נקודת התייחסות מאוד בעייתית וממצבת אותם כחברה שמעצבים לא רוצים לעבוד איתה. בניגוד לפונטביט.
למרות שמאוד חשוב להגן על זכויות ולרכוש פונטים חוקיים, הגישה שלהם בוטה.
גילוי נאות: גם אני באופן אישי, חוויתי את הלחץ הזה, ועוד בשבוע הראשון כעצמאית.
היה לי אתר ראשוני שעיצבתי עוד בלימודיי ב-hit, על מחשב בית הספר שבו כמובן פונטים חוקיים, שהציג עבודות מביה"ס בלבד.
הם טענו שעשיתי שימוש לא חוקי בפונטים ואיימו עלי, כבר בתחילתה של השיחה, בתביעה. זה הרגיש נורא.
בסופו של דבר קניתי מהם חבילת פונטים מורחבת (הרבה מעבר לפונט ולמשקלים בהם נעשה שימוש), אותה תכננתי לקנות בכל מקרה, אבל עם אווירה מאוד לא נעימה בלשון המעטה.
וכמובן שמאז החלטתי שאני לא קונה מהם פונט נוסף.
דוד – הנה תשובתו של עו"ד סער גרשוני לשאלתך:
ככלל מותר להציג את העבודות בתיק העבודות.
יש לציין מפורשות שהעבודה בוצעה על ידך במסגרת היותך שכיר באותה חברה ולציין את שם החברה.
יש לוודא שבמסגרת חוזה העבודה בין החברה בה עבדת כשכיר, לא נעשה ויתור על הזכות המוסרית הזו, היינו הזכות ששמך יופיע על העבודה בהיותך היוצר שלה או חלק מצוות היוצרים.
במקרה של עיצוב פנים: אין להעלות תמונות של פנים המבנה (אם מדובר בבית פרטי) ללא אישור של בעל הבית שכן יכולה להיות בעיה של הגנת הפרטיות.
נהדר, עזרתם לי מאד.
תודה רבה לך ולעו"ד סער גרשוני!!
דוד
בשמחה 🙂
יופי של מאמר. מאד חשוב!!
תודה לכם על ההשקעה
שלום ליאת ועו"ד גרושני
תודה על הייעוץ החשוב, כל הכבוד על ההשקעה !
ברשותכם יש לי עוד כמה תהיות למצבים אפשריים:
האם אפשר לגזור ממנו גם על עבודת מתכנת ?
נראה שעדין זה לא פותר בעיה של העתקה; כלומר אם אני קונה כסא בכסף והוא הכי מיוחד בעולם אבל יקר, ההגיון אומר לי שאם אקח אותו לנגר מתחיל ואשלם פרוטות, ההוא יעשה/יבנה לי כסא נוסף שהוא העתקו של הראשון….באותה מידה חבר נגר שיגיע לביקור ויתרשם מהכסא המפואר שלי, יבנה לעצמו את אותו כסא במדויק מבלי לשאול אף אחד….חבר אחר יכול כ"כ להתרשם מיצירתו של החבר הגנב ובכלל יציע לו לבנות פס ייצור של המודל/דגם ובמדינה אחרת…
כמה עלותו של סכסוך משפטי סביב גניבת רעיון ?
כמה זמן זה אורך ?
אם יוכח שנעשה שימוש בתוכנה גרפית לא חוקית עד כמה זה משפיע על הזכות ליצירה ?
מה לגבי רפרודוקציה מקורית במיוחד ?
תודה
עמית
עמית שלום רב,
ראשית חן חן על המחמאות.
לגופה של שאלה, הדוגמא של כיסא אינה טובה, שכן כיסא יכול להירשם כמדגם, וחוק זכויות יוצרים אינו חל על יצירות/מוצרים שראויים להירשם כמדגם.
למרות האמור, אפשר לגזור מהאמור לעבודת מתכנת חלק מהדברים.
חוק זכויות יוצרים אינו מקנה הגנה על רעיון, אלא, על אופן הביטוי הספציפי שלו, היינו, על הרעיון של קוסם הלומד בבית ספר לקוסמים אין הגנה וכל אחד יכול לכתוב ספר בנושא, על הספר הספציפי הארי פוטר יש.
עלות סכסוך משפטי משתנה בין המשרדים השונים אך יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים.
הזמן הוא פקטור שנקבע בידי בית המשפט, תלוי בהליך הרלוונטי (תביעה רגילה או צו מניעה) תלוי בבית המשפט ובסעדים המבוקשים.
גם אם היצירה נעשתה בתוכנה לא חוקית, עדיין זו יצירה בעלת זכויות יוצרים, אך אם בעל התוכנה יגלה הוא יוכל לתבוע בגין הפרת זכות יוצרים בתוכנה הגרפית.
רפרודוקציה הינה יצירה נגזרת ועל כן היא מותרת רק באישור בעל זכות היוצרים
יש לי שאלה…
זוג שעומד להתחתן הביא לי הזמנה שהוא ראה שאיזה מעצב עיצב ואמר לי שהוא רוצה הזמנה כזאת שתהיה ממש דומה למקור שהביאו לי…
זה חוקי ?
היי שבי,
אני לא עו"ד כמובן, אבל אני כבר יכולה אולי להבין את התמונה הכללית מהתשובות של עו"ד גרשוני כאן בפוסט. ואני מצטטת את תגובתו האחרונה "חוק זכויות יוצרים אינו מקנה הגנה על רעיון, אלא, על אופן הביטוי הספציפי שלו".
כולנו שואבים ממקורות השראה בדרך ליצירתנו שלנו. במקרה זה מדובר בהעתקה מדוייקת ולכן אני נוטה להעריך שחוקי זה לא. גם לא מוסרי.
אני עונה לך את תשובתי שלי ובשמי בלבד –
השאלה היא קודם כל אם אתה רוצה ומוכן לעשות את שביקשו ממך (אני באופן אישי לא הייתי עושה זאת. מכמה סיבות).
נניח שכן (בואו לא נתמם, לא מעט עושים זאת), אני מציעה לך להבהיר לזוג שמדובר בגניבה של זכויות יוצרים ולהאציל עליהם את האחריות באמצעות חוזה בינכם.
אני מניחה שאם אני הייתי מוזמנת לחתונה ומקבלת הזמנה שזהה להזמנה שעיצבתי פעם, הייתי מאוד (מאוד) מתעצבנת…
סופ"ש נעים 🙂
ליאת
מעניין מאוד תודה רבה
שלום! תודה רבה על הפוסט המושקע.
יש לי שאלה שלא מצאתי עליה תשובה בשום מקום, אולי תוכלו לעזור:
ידוע שלא חוקי לערוך את קווי המתאר של גופן שרכשתי. אבל האם מותר לי לעשות זאת לצורך עיצוב לוגו? הרי זה קורה הרבה: לוגוטייפ שבו מאריכים רגל או ממלאים חורים, מחברים אותיות וכדומה. השאלה היא האם כל מעצב שעושה זאת צריך לקבל איזה אישור מיוחד מיוצר הגופן? נשמע לי לא הגיוני ואף מופרך.
מצד שני, כתוב במפורש בכל רישיון גופנים סטנדרטי שאין לערוך את קווי המתאר/לבצע שינויים בגופן.
אז מה? מותר? אסור? איך זה עובד?
ושוב,
תודה 🙂
שלום רב מיה,
אסור לעשות כל שינוי בגופן ללא אישור בעל הזכויות. את ציינת זאת מפורשות בשאלתך שכל רישיון אוסר זאת, ולכן, ביצוע שינוי מעבר להיותו הפרת זכות מוסרית מהווה גם הפרת חוזה.
עו"ד גרשוני, חייבת להגיד שהתשובה מפתיעה, בעיקר משום שהיא חדה מדי.
ברור לי שאסור לעשות שינוי בגופן ולייצר ממנו גופן אחר. אבל מכאן ועד טיפול באות בכדי להתאימה לעיצוב לוגו?
גם הנחה של סמל חזותי על גבי גופן יוצרת למעשה שינוי של הגופן עצמו לא פעם. גורעת ממנו או מוסיפה לו.
אם נתחכם קצת, במקום לטעון שאות הוארכה (ובכך שונתה מעיצובה המקורי), ניתן לטעון שנוסף לה מלבן, לגיטימי לא?…
הרי לוגו הוא יצירה חדשה, מורכבת שחייבת לאפשר חופש יצירה ברמה הזו. הדוגמאות לשינויים של גופנים במסגרת עיצוב לוגו רבות, של מעצבים מהשורה הראשונה בארץ ובחו"ל, כך שזה נשמע לי ממש מוזר.
עו"ד גרשוני שלום,
ראשית – תודה וברכה על העלאת הסוגיות החשובות שברשימתך.
עם זאת, כמעצב פונטים פעיל, הרשה לי לתקן מידה של חוסר בהירות בתשובתך לעניין השימוש בפונטים.
כמובן עלינו להבדיל בין שימוש בתיקיית פונטים פעילה (= פונט) ובין שימוש באותיות שאינן פעילות (למשל – לוגו מעוצב המועבר במצב Create outlines). אני מתייחס כאן רק למקרה הראשון, ולהלן הסעיפים הנוגעים לכך ישירות בהסכם השימוש (את מלוא סעיפי ההסכם אפשר לקרוא כאן: http://bit.ly/S0KrEI ):
6. מסירת הפונטים לרוכש רשיון השימוש ע"י עודד עזר, אינה מהווה אישור או הסכמה כלשהי למכירה, השאלה, השכרה, הפצה, או העברה של הפונטים הנ"ל בכל דרך שהיא.
7. למען הסר ספק: רשיון השימוש אינו מעניק זכות לרוכש להעביר הפונטים לספקים חיצוניים או ללקוחות (מעצבים או אחרים) של החברה/סטודיו. במידה והנו מעוניין בכך, על הספק החיצוני או הלקוח של החברה/סטודיו, לרכוש רישיון שימוש בנפרד.
8. המשתמש מתחייב שלא לערוך מחדש את קווי המתאר של הפונטים, שמם או תוכנם, כמו כן, אין המשתמש מורשה ליצור גירסאות משנה של הפונטים.
בברכה,
עודד עזר
שוב שלום
תודה על ההתייחסות. גם אני מופתעת מהתשובה וקשה לי להאמין שהיא באמת כ"כ חדה.
האם באמת ייתכן שמעצבים כה רבים עוברים על החוק או לחילופין מקבלים אישור ממעצב הפונט בכל פעם שהם עורכים קווי מתאר של פונט לצורך עיצוב לוגו?
אני חושבת שאולי עצם העניין הוא בהבדלה עליה מדבר עודד עזר – "בין שימוש בתיקיית פונטים פעילה (= פונט) ובין שימוש באותיות שאינן פעילות (למשל – לוגו מעוצב המועבר במצב Create outlines)"
עודד התייחס רק למקרה הראשון, בעוד אני הייתי שמחה לקבל תשובה ברורה יותר לגבי המקרה השני 🙂
מצד אחד, אני באמת לא מוצאת שום פתח לאופציה כזאת (של טיפול באות או עריכת קווי מתאר, מרווחים וכו' לצורך עיצוב לוגו בלבד) בהסכמי רכישת פונטים.
מצד שני – כפי שליאת כתבה -"הדוגמאות לשינויים של גופנים במסגרת עיצוב לוגו רבות, של מעצבים מהשורה הראשונה בארץ ובחו"ל"
אולי אני לא מבינה את השפה המשפטית, או את העולם באופן כללי 🙂 אבל בתחושה שלי יש פה מקום לבירור מעמיק יותר. משהו פה לא מסתדר.
שנה טובה יצירתית, מקורית ופורה לכולם!
מיה, אני הפניתי את עודד לדיון הזה ואני בטוחה שהוא יענה כאן בצורה ברורה, ביקשתי את התייחסותו למקרה השני וביקשתי הבהרה נוספת לכך. שנה טובה.
מיה שלום,
שוב, עלינו להבדיל בין שימוש בתיקיית פונטים פעילה (= פונט) ובין שימוש באותיות שאינן פעילות (= במצב Create outlines). לבקשתך, אתייחס כאן רק למקרה השני:
כל עוד אינו/ה משנה את התוים בתוך קובץ הפונט עצמו, אלא עושה שימוש באותיות שאינן פעילות (= במצב Create outlines או מה שפעם נקרא Convert to outlines) וכל עוד תוך כך אינו/ה מייצר/ת תיקיית פונטים פעילה חדשה (= פונט), מותר לרוכש/ת רשיון השימוש לעוות את האותיות שאינן פעילות בכל צורה שיחפוץ, וזאת ללא צורך בקבלת אישור ממעצב הפונט.
בברכת שנה טיפוגרפית טובה ויצירתית,
עודד עזר
אוקיי. הכל מובן עכשיו. תודות!
שלום,
תודה על הפוסט – שימושי מאוד.
יש לי שאלה מהצד של הלקוח.
יש לי רעיון שאותו אני מפתח זמן מה. כחלק מהפיתוח ייצרתי בעצמי סקיצות רבות למוצר הסופי וחלקיו אך הסקיצות הללו מאוד כלליות ואינן מבטאות את המוצר במלואו אך מבטאות היטב את הרעיון הייחודי. כדי להתקדם לשלב הבא בפיתוח אני רוצה להפוך את הסקיצות הללו למשהו הרבה יותר מקצועי (שניתן יהיה להציג למשקיעים פוטנציאליים למשל) ולשם כך החלטתי לפנות לחברי, שהוא מעצב מאוד מוכשר במקצועו. הכוונה שלי להעביר אליו את הסקיצות שאני יצרתי שיוכל להשתמש בהן בעבודתו. כרגע בהסכמה הדדית לא מדובר על שום תשלום מצידי.
כאן מתעוררות כמה שאלות:
1. איך אני יכול להגן על הרעיון שלי ועל מימושו בפועל מפני העתקה/שימוש לצרכים אחרים/מכירה וכד' מצד המעצב?
2. במהלך העבודה המעצב יוסיף אלמנטים משלו לעיצוב המוצר. איך ניתן לעשות הפרדה בין מה שאני ייצרתי למה שהוא יוסיף? האם יהיו למעצב זכויות יוצרים עבור האלמנטים הללו או לא?
3. האם סביר לחתום על הסכם במקרה הזה? אילו סעיפים כדאי שיופיעו בהסכם כזה? שוב, לא מדובר על שום תשלום בשלב הזה.
4. האם כדאי להחתימו על NDA?
5. האם סביר לחתום על השימוש הבלעדי שלי בכל החומר שייווצר סביב המוצר הנ"ל?
תודה מראש,
יונתן
היי יונתן,
אני מציעה לך לפנות ליעוץ של עו"ד, ספציפית לעניינך, שמושתת על עזרה מקצועית על בסיס חברי.
תגובתי האישית היא שאתם חייבים חוזה בינכם שיסכם את ההתקשרות (גם אני מתעקשת על חוזה כשאני עובדת עם חברים, מאוד חשוב שיהיה גריד לעבודה, כדי לשמור גם על החברות). ואם אתם בוחרים לערוך אותו לבד, אולי כדאי לסכם עליו ביחד, ברוח טובה, כדי ששני הצדדים יבינו את מסגרת הפרויקט ויתרמו לניסוחה.
אני אוספת שאלות ואולי אכתוב פוסט נוסף בשיתוף עו"ד ואז אתייחס לשאלות שהצגת.
בהצלחה,
ליאת
שלום רב,
שאלה בתחום עיצוב ממשקי משתמש לתוכנות, אפליקציות ומערכות ווב.
עד לא מזמן עבדתי בחברה קטנה שהתעסקה בפיתוח אפליקציות ושירותי ווב ללקוחות קטנים (מסחריים)
לאחרונה החברה הקטנה נרכשה ע"י חברת ענק דיי גדולה וכזו שאיננה מתעסקת כמעט בכלל עם עיצוב ממשקי משתמש אלא מוציאה עבודות שכאלו לחברות צד שלישי מדי פעם כשמדובר בפיתוח שמצריך עיצוב נאה ומוכר.
כתוצאה ממדיניות זו, התפטרתי מהעבודה בשלבי הרכישה ומצאתי עבודה אחרת, אך לאחרונה אני עובדת על פורטפוליו שיאגד את העבודות והעיצובים שלי מהשנים האחרונות מאחר וצברתי לא מעט עבודות, אני מעוניינת להציג אותם בגאווה באינטרנט…
אך השאלה שלי היא כזו – למרות שאותה חברת ענק לא השתמשה וגם כנראה מעולם לא תשתמש במערכות שעיצבתי בעבר וגם כאלו שעיצבתי כקונספטים למערכות עתידיות, האם יש כאן עילה לתביעה נגדי במידה ואציג אותם בפורטפוליו שלי?
כמובן שבכוונתי לתת קרדיט ולציין שמדובר במערכות שעיצבתי בזמן שעבדתי בחברה הקטנה (עם שמה הקודם והלוגו שלה) בטרם נרכשה ע"י החברה הגדולה, אך מאחר והחברה הקטנה כבר לא קיימת ואיננה מוכרת כבר בשמה הקודם, האם החברה הגדולה תוכל לעשות תרגיל כלשהו ובכל זאת לנסות לתבוע אותי בצורה כלשהי?
יש לציין שאני חוששת מאחר ודיברתי עם חברה שעזבה את אותה העבודה רק לאחרונה ובחוזה הסכם העבודה שלה מצויין שהיא לא רשאית לקחת שום תוכן \ סודי \ קניין רוחני \ תוצרים שלה שהיא עשתה בזמן עבודתה בחברה בכל שנותייה וכי אם תעיז להוציא כל חומר שכזה החברה רשאית לתבוע אותה על כך!
אך מאחר ואני עזבתי עוד בשלבי הרכישה של החברה הספקתי לקחת את החומרים שלי (באישור המעסיק) לפני שהחברה נמכרה והוצאתי את החומרים האלו מבעוד מועד עוד לפני שאותה קולגה שלי קיבלה את החוזה הדרקוני הזה…
אז אני ממש חוששת לשים בפורטפוליו שלי את החומרים העיצוביים שלי למרות שאני אישית גיביתי אותם (שוב- באישור המעסיק) עוד לפני שהחברה עברה ידיים ונמכרה. ואם אכן כך, האם בכלל לתת קרדיט ולציין שהעיצובים האלו הם במסגרת עבודתי בחברה הזו (עם השם הקודם שלה)? או שמא, אם אציין מתוך מחווה של רצון טוב את שמה הקודם של החברה זה עשוי לגרום לאותה חברת ענק שרכשה אותה לראות בכך סיבה כלשהי לפצוח בתביעות נגדי?
ובכלל מה קורה במצבים כאלה? כשחברות הייטק מעסיקות מעצבים אך לא מדובר בפרויקטים סודיים, אלא כאלו שמיועדים למשמשים הפשוטים, האם בשל בירוקרטיה וניסוחים ארכאיים (שנוגעים לקוד ופיתוח) נכונים וחלים גם כלפי עיצובים והזכות המוסרית של היוצרים שבנינו?
מצטערת על החפירה, אך אני ממש חוששת מאז השיחה עם אותה החברה ובמיוחד בגלל שכבר התחלתי לבנות לעצמי את הפורטפוליו.
תודה!
היי שירה,
כמו שעניתי ליונתן כאן מעלייך, יכול להיות שיהיה פוסט נוסף שיענה על שאלות נוספות.
בנוגע למה שכתבת, יש כאן התייחסות בפוסט מטעם עו"ד גרשוני:
"למעצב יש זכות להציג את היצירה שביצע בתיק העבודות. …יחד עם זאת, רצוי לבקש אישור של הלקוח שכן במידה ומדובר בהדמיה פנימית של בית כבר נפסק כי מדובר בהפרת הזכות לפרטיות וצנעת הפרט. ייתכן והלקוח דאג מלכתחילה בחוזה לאסור על פרסום היצירה למעט בתיק עבודות פיזי."
במקומך (אני לא עו"ד, זו כמובן לא עצה משפטית), הייתי בודקת את חוזה ההתקשרות עם אותה חברה – בכל הקשור להגבלות פרסום עבודות וזכויות יוצרים. ואם אפשר פשוט ליצור קשר עם המעסיק שלך ולברר את העניין.
בהצלחה,
ליאת
פוסט מעולה תודה רבה!!!!
יש לי שאלה קטנה, עיצבתי ללקוח לוגו, באמצע התהליך הוא החליט שהוא מעוניין להפסיק אותו כי לא היה מרוצה. לאחר כמה ימים גיליתי שהלקוח משתמש בלוגו שעיצבתי למרות שאמר שלא מעוניין בו, פניתי אליו והוא שילם לי עליו מיוזמתו. עכשיו אני מעוניין לפרסם אותו בתיק העבודות שלי והלקוח מבקש שלא אעשה זאת. האם מותר לו לבקש דבר כזה? לא מצויין בחוזה שום דבר לגבי זה (לקח שאלמד לפעם הבאה).
המון תודה,
אהלן יונתן,
כמו שאתה רואה זה פוסט ישן ובשלב הזה אנחנו לא עונים על שאלות ספציפיות.
אני כן רואה שיש התייחסות בגוף הפוסט, תחת ״קרדיטים והצגת פורטפוליו״.
אני לא עו״ד וכמובן שזו אינה עצה משפטית, אבל אני הייתי בודקת עם הלקוח מה הסיבה לסירוב שלו.
אני מניחה שאם ראית שעושה שימוש בלוגו, לא מדובר בחסיון שמבקש לשמור. הייתי מבהירה לו שכל עוד לא מדובר בפרסום שעלול לפגוע בו (כדוגמת חסיון), כבעלת הזכויות המוסריות של הלוגו אני רשאית לפרסם אותו בתיק העבודות שלי. יכול להיות שאינו מודע לכך.
תמיד תוכל להתייעץ בפורומים של זכויות יוצרים ולקבל תשובה מקצועית מעו״ד.
והכי חשוב – ללמוד לפעם הבאה. להגדיר מה הן זכויות השימוש בעיצוב ובסקיצות, כולל במקרה של הפסקת עבודה באמצע וכמובן לציין בכל חוזה ששמורה לך הזכות להציג את העיצוב בתיק העבודות שלך.
בהצלחה ושבת שלום 🙂
ליאת
שבוע טוב,
יש לי לוגו בפייסבוק שנקרא לנויה פאנים מעוצבים
כבר תקופה של שנה וחצי (גם הוצאתי על מגנטים)
לפניי יומיים פתחה משהי כמעט את אותו הלוגו שנקרא:
לינוי פאנים מעוצבים גם כן בפייסבוק
מה עושים מצב כזה?
מחכה לתשובה
לינוי
היי לינוי,
אני עונה לך בשמי בלבד – אני הייתי קודם כל בודקת את העניין ישירות עם בעלי העסק. יכול להיות שהלוגו הועתק בתום לב (לא כולם מודעים לעניין זכויות יוצרים) – במקרה זה, אפשר לבקש להסירו ולסיים את הסיפור. וכמובן שתמיד אפשר לפנות ליעוץ מקצועי אצל עו״ד המתמחה בזכויות יוצרים.
בהצלחה 🙂
היי. תודה על ההשקעה וההסברים. אני עובד בחברת סטארט אפ קטנה, ובמסגרת העבודה הצטלמתי לסרטון תדמית שלה. כיום אני מסיים את עבודתי בחברה (פוטרתי) האם אני יכול לדרוש מהם שלא להשתמש בחומרים שבהם מופיעה תמונתי? תודה מראש. זוהר.