במסגרת גישושיי הראשוניים בתחום העיצוב הגרפי, במכינה לעיצוב בויטל דאז, קיבלנו משימה מאתגרת. נשלחנו לצפות בסרט (הגרמני הנפלא) "Run Lola Run" וליצור אימאג' לסרט. אבל! מבלי להשתמש בתמונות השחקנים או בפריימים מתוכו. למי שלא מכיר את הסרט, מדובר בבחורה שבגדול, כל הסרט רצה. היא חייבת להשיג 100,000 מרק בתוך 20 דקות, כדי להציל את החבר שלה, מני (פושע לייט, שבטעות הפקיר מזוודה עם סכום זהה, השייכת לפושע רציני שהוא במקרה הבוס שלו) . בדרך יש לה לא מעט בעיות והפרעות, אחת מהן היא אבא שלה.
כשצופים בסרט, קשה להשען לאחור ולהרגע. הסיטואציה מלחיצה. הריצה בשילוב הסאונדטרק המהיר, השעון שמופיע מדי פעם ומזכיר שאין זמן והבעיות שבדרך לא מאפשרים להשאר שאננים. התחושה הכללית לקחה אותי לעולם משחקי הוידאו והביאה אותי ליצור את האימאג' הזה:
משחק המדמה את הסיטואציה בו נמצאת לולה. מצד אחד – יש לאסוף מטבעות. מצד שני – אבא עומד בדרך.
ולמה נזכרתי בזה פתאום? כי נמרוד דדו וניצן גלברד, שסיימו זה עתה שנה ב' במחלקה לתקשורת חזותית, ויצ"ו חיפה, עיצבו מא' ועד ת' סרט אנימציה יפהפה הנשען על קונספט משחקי וידאו והממחיש את חוסר השיוויון בישראל בין הסטודנטים ותלמידי הישיבה. את הסרט הם יצרו במסגרת קורס, בהנחייתו של פרופ' שמעון זנדהאוז, אשר במהלכו נתבקשו לקרוא את מגילת העצמאות ואת הספר "מדינת היהודים" של חוזינו ב. ז. הרצל ולהתייחס לאחד מהם במובן של חזון מול מציאות. הם בחרו להתייחס למשפט מתוך מגילת העצמאות: "מדינת ישראל […] תקיים שיוויון זכויות חברתית ומדיני גמור לכל אזרחיה בלי הבדלי דת, גזע ומין". גם הם כנראה התחברו לקונספט המירוץ והמשימות הרבות בפרק זמן בלתי אפשרי. הפרויקט, לטעמי האישי, לא היה מבייש גם כפרויקט גמר, הן מבחינת האמירה והן מבחינת עיצובו לרבות הניואנסים, חלקם מופיעים רק בצפייה שנייה והלאה. קבלו את "כולל נגד קולג'":
והנה מה שמספרים היוצרים על תהליך היצירה: "המחאה היא אל מול חוסר השיוויון מתוך נקודת המבט שלנו בתור סטודנטים. לא יתכן שצד אחד יקבל מימון ללא נשיאה בנטל הלאומי (צבא, מיסים ככל אזרח, וכו') בעוד הצד השני מסובסד הרבה פחות ונוטל בכל החובות. בפרוייקט זה בחרנו להראות את הקשיים מולם מתמודד הסטודנט הממוצע. מעבר ללחץ הגדול בלימודים עצמם, נאלץ הסטודנט להחזיק עבודה, לממן את מחייתו, ולהתייצב למילואים בתזמונים בעיתיים. כל זאת אל מול תלמיד הישיבה הממומן ע"י המדינה ואינו תורם לה כלל. הבחירה במשחק ארקייד קלאסי היתה בגלל שפתו האייקונית והברורה, ומראה מסלול, שלבים ודרגות קושי שונות בדרך. הפרוייקט מציג הדמיה של משחק 8 ביט בתוך מכונת ארקייד. לצורכו עיצבנו סביבת משחק ודמויות בשפה המתאימה, הנפשנו סרטון, בנינו תצוגה משלימה וכתבנו פסקול".
גם סרט האנימציה המבריק (!) של אלה עבודי "תל אביבי אמיתי" (2009), אותו יצרה כפרויקט הגמר שלה ב-hit, ממחיש את ההישרדות הבלתי אפשרית בתל אביב כמשחק וידאו שלמעשה מכשיר את השחקן להפוך לתל אביבי אמיתי, דרך התמודדות עם חוקי העיר הבלתי כתובים:
הנה ההוכחה שביקורת חברתית לא חייבת להיות כבדה ורצינית במהותה, לעבוד בצורה נפלאה ולעומק ובכך לעורר מחשבה ואולי גם דיון. תענוג.
– –
ליאת אבדי | liat@abadiguard.com | סטודיו AbadiGuard
הבלוג שעושה כבוד לקונספט 
אמנם הטכניקה אינה מקורית, אך אין זה מוריד מערכה של העבודה הזו, הקשר בין הפרטים הקטנים לחיים שלנו מרנינה. יפה מאוד 🙂
מעולה. שניהם.
את הסרט Run Lola Run אני מאוד אוהב. עד כדי כך שאפילו הגרמנית לא הציקה לי…
והסרטון Kollel & College מדהים.
נהניתי.
אלירן.
תודה על התגובות 🙂
אלירן – זה נכון, גם אני הצלחתי להתעלם מהגרמנית במקרה הזה..
הרעיון הוא מאוד חביב, כשמדובר בעיניין שהוא די כבד אבל מביעים אותו בסרט קליל כביכול..
תודה