פשוט פשוט

ce7a00042756bef984788e6e7f63a1fe

איור זה אויר ע"י אוסקר רמוס אורוזקו והוא פותח פוסט מעניין מטעם Behance, שנכתב ע"י Jocelyn K. Glei. לפני שאצטט אותו, אני חייבת להגיד שאני נורא מתחברת למסר המיידי שהוא מעביר: לחשוב פשוט. הוא הזכיר לי פריים מתוך הסרט שיצרתי בזמנו, Space Pen, בו האמריקאים מייצרים עט שיעבוד בחלל. בפריים מופיע איור של מתקן מסובך ומורכב שכל מטרתו להניע את העט מימין לשמאל לצרכי בדיקת תקינותו. בסרט האנימציה (02:13) נסרק האיור מלמטה למעלה, כך שחלקו העליון של האיור נחשף לאחר מספר שניות ומגלה את מטרת המתקן המורכב הזה ומגחך אותו, ובכך גם מבקר את פעולת יצור העט מלכתחילה. הסיבה היא שבסוף הסרט נגלה שהאסטרונאוטים הרוסים הסתפקו בעפרון.

יוצא לי לחזור לסרט הזה מדי פעם וגם להזכיר אותו. הסיבה היא שככל שעובר הזמן אני מבינה עוד יותר עד כמה המסר של המיתוס עליו מבוסס הסרט מדוייק.

במאמר של Glei מצוטט John Maeda אשר כתב את הספר "The Laws of Simplicity": "הדרך הפשוטה ביותר להשיג פשטות היא באמצעות מחשבה ממוקדת הפחתה". כשהוא מדבר על פשטות בהקשר של שוק ושיווק הוא מציין כי לא מעט חברות מאמצות לחיקן את ערך הפשטות כערך עליון. כך למשל Citibank מציעה ללקוחותיה כרטיס "Simplicity".

פורד מציעה תוכנית בשם "Keep It Simple" בבסיסה הבטחה למחיר פשוט וטוב ללא מיקוח. Apple שהשיקה את iPod, מוצר שבהגדרתו עושה פחות מנגני מדיה דיגיטליים אחרים, מכרה אותו (בהצלחה רבה) בסכום גבוה יותר מהם, אולי משום שהוא כזה פשוט. ואיך אפשר בלי לציין את Google שהביאה אותה בנוקאאוט לכל מנועי החיפוש העמוסים ע"י שימוש בלוגו צבעוני + בר חיפוש ממוקד על דף צח כשלג. אחד הפרמטרים המדהימים להצלחתה הוא הטמעת פועל נרדף לפעולת חיפוש ברשת: googling. אם שופטים זאת לפי ראי השפה, מדובר בהצלחה מסחררת.

Glei מציגה כללים לחשוב פשוט, דווקא בעידן בו אנו חשופים לכמות היסטרית של מידע ופיקסלים שמרצדים לנו על המסך. פשטות לא רק כשאיפה בעיצוב, אלא כדרך התנהלות, בסיס ליצירה פורה, שלא לדבר על היכולת לשמור על שפיות. המטרה של אותם שלושה כלים, או כללים אם תרצו, היא להוריד משמעותית את כמות הרעש לצורך יצירת סביבת עבודה טובה יותר.

כלל ראשון: לרכז את כל החומרים הדרושים 

ההנחה היא שאם הכלים הדרושים לביצוע עבודה מסויימת מפוזרים, קשה מאוד לשמור על פרודוקטיביות. במקום להתמקד בפרויקט, מנסים להזכר איפה שמנו כל דבר או מתעסקים בהזזה של חפצים וכלים שאינם רלוונטיים לתהליך העבודה ממקום למקום. אגב, לא מדובר רק בכלים פיסיים. קחו למשל פיצול של מידע בין מספר מחשבים – המחשב שבעבודה, המחשב שבבית והמחשב הנייד. לא פעם הקבצים החשובים לא נמצאים על המחשב עליו עובדים, שלא לדבר על ההתעסקות בשאלות כמו: אז על איזה מחשב השארתי אותם? באיזו תיקיה שמתי את הקובץ? יכול להיות שזה "untitled23"?

אחד הפתרונות שמיישמת בעצמה הוא שימוש באפליקציה בודדת פר שימוש. חשבון אחד למייל (Gmail), חשבון אחד לשמירת והעברת קבצים ברשת (Dropbox), ריכוז כל המשימות במקום אחד (בלי פתקים ומקרר. Notepad עושה עבורה את העבודה מצויין) וכדומה. מדובר בפתרונות שמאפשרים המשך רציף של העבודה, בצורה קלה ומסודרת, מכל מקום ובאמצעות כל מחשב. כל אחד צריך למצוא את הכלים איתם נוח לו לעבוד ובלבד שלא יגבילו אותו ואת מהלך העבודה הרציף והטבעי. אני למשל לא יכולה לוותר על יומן hardcopy. קטן כזה, עם ספירלה בחלוקה לשבועות. ומאחר שזו השיטה הנבחרת, אני לא מנהלת במקביל יומן אלקטרוני – לא במחשב ולא בסלולר.

כלל שני: לדאוג למשטח עבודה נקי

כשסביבת העבודה מבולגנת, היא דורשת יותר מדי תשומת לב ומפריעה בתהליך היצירה. הבלאגן מגביל את היכולת של המוח לעבד מידע ולא מפרה אותו בניגוד למה שחלקכם חושב. לא מדובר ברפרנטים או בלוח השראה, אלו הכרחיים וטובים, אלא בסידור נכון של איזור העבודה כך שהשראה תהיה, אבל לא הפרעה.

"זו הסיבה" טוענת Glei "שסטודיואים ליוגה לא נראים כמו עליית הגג של סבתא שלך". וכדי להיות פרקטיים, אפשר פשוט לנקות את שולחן העבודה לגמרי ואז להניח עליו רק מה שרלוונטי לעבודה היומיומית ואם זה לא מתאפשר, שווה לחפש מקום אלטרנטיבי שיהווה מעין נקודת ריסטרט – חדר ישיבות במשרד, שולחן ריק אחר (פינת האוכל אולי?) או שולחן שקט בבית קפה מקומי ונחמד.

כלל שלישי: לחקור רעיונות עם עט ודף (אני דווקא בעד עפרון, אבל אני מצטטת)

אנחנו כל כך מורגלים בשימוש בכלים מתקדמים ובפיצ'רים מתוחכמים שאנחנו שוכחים לא פעם כמה יעילים אנחנו יכולים להיות בשימוש בטכניקות הפשוטות. עט ודף. בשלבים המוקדמים של פיתוח רעיון, הגישה הטובה ביותר היא לקשקש במהירות את המחשבות שמתרוצצות בהתלהבות במוח. הקשר בין תנועת היד ופעולת המוח מייצר חשיבה אחרת, פיתוח מהיר ואיכותי של רעיונות משנה, חקירת כיוונים נוספים ומעודד דיון קונסטרוקטיבי.

בזמן שתוכנות וממשקים מורכבים עושים את העבודה מצויין ביצור ופיתוח מוצרים עד לשלב הסופי, הם לא בהכרח הכלים הנכונים לגילוי מנעד הפתרונות האפשריים בשלב ההתהוות הראשונית. כשמבזבזים יותר מדי זמן בהזזת פיקסלים בפוטושופ או בבניית אפקטים בפאוארפוינט צריך לבדוק אם לא היה פשוט יותר לקשקש אותם באמצעות אותן מדיות בסיסיות.

אין ספק שפישוט תהליך העבודה מעלה את הפוטנציאל ליצירת פיצוח ממוקד יותר ופשוט במובן החכם שלו. קחו דוגמא מהאסטרונאוטים הרוסים.

מתוך: On Keeping It Simple by by Jocelyn K. Glei

– –

ליאת אבדי | liat@abadiguard.com | סטודיו AbadiGuard

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “פשוט פשוט

  1. יפה ומדויק.
    הסרט מקסים – למזלי עברתי לראות אותו מיד כשראיתי את הקישור, וכך נחסך ממני הספוילר הנוראי בשורה הבאה!

תגובות

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s