לימון מתוק

Matjaz Cuk הוא מעצב גרפי סלובני המתמחה בעיצוב מערכות מידע. לטענתו, עיצוב איכותי הוא כזה העונה בצורה טובה על שימושיות, יעילות ואפקטיביות ולא נשען רק על אסתטיקה. הוא מאמין שכל דרך התקשרות יכולה להשתפר ולהפוך למובנת יותר, פשוטה וישירה יותר ולהתקיים מצויין בלי לערב אלמנטים חזותיים שאינם נחוצים. מה יש לומר, הבחור מגדיר יפה את התחום. אני לגמרי מתחברת. אבל התחלתי מהסוף. את הטקסט שהרגע תרגמתי, קראתי מתוך עניין רב, לאחר שנתקלתי בפרויקט יפהפה התואם להפליא את האני מאמין שלו.

אותו פרויקט הוא עיצוב התדמית של הסטודיו הקטן שלו והוא נשען על תובנה מרכזית המאפיינת עסקים קטנים – צמצום הוצאות, משאבים ופסולת המיוצרת כפועל יוצא. תובנה 'חמוצה' ומגבילה בהגדרתה.

המטרה ששם לעצמו בתהליך הפיצוח היא להשתמש בצורה האפקטיבית ביותר בנייר דפוס ובדיו. כחלק מתפיסתו הסביבתית, הוא בחר לעבוד עם נייר קרטוני איכותי המיוצר בסטנדרטים המתחשבים ביותר באיכות הסביבה המיוצרים ע"י חברת Gmund אשר מעודדת את העושים שימוש במוצריה להתגאות במודעות הסביבתית שלהם ע"י שילוב החותמת הירוקה שלה במוצרי הדפוס.

מבחינתו של Cuk, שימוש בנייר שכזה הוא רק התחלת הפתרון. עבור העיצוב עצמו הגדיר שני צבעים בלבד: צהוב ושחור. וזאת כאמור, כדי להוריד בעלויות הדיו.

את הלוגו והכתובת, אותם אלמנטים שחוזרים על עצמם במוצרים השונים, הדפיס על גבי מדבקות נשלפות.

את מערכת ה-Stationery (ניירת החברה), תיכנן ועיצב באופן שגיליון נייר אחד (50×70 ס"מ) יכיל: פולדר גדול ושני פולדרים קטנים, שבע עטיפות לדיסקים, חמישה כרטיסי ביקור בינוניים ושישה קטנים, שתי כריכות גדולות ושתיים קטנות לחוברת וסימניה אחת.

כמעצב מערכות מידע, אי אפשר שלא להתפעל מהדרך בה מוטמע תכנון הפריסה בתדמית עצמה:

התדמית שיצר מוקפדת ונקייה:

החושפת את התכנון הגרפי בפנים האריזה:

כחלק מעקרון הצמצום והחסכון, הפריסות מבוססות על קיפול בלבד, כך שגם עלויות הדבק נחסכו:

Cuk הצליח להגיע לאחוז פסולת נמוך במיוחד – רק 12% מהגיליון:

אך הוא מצהיר שגם מהשאריות הוא עדיין מסרב להיפרד והן ממתינות אצלו בצד, אולי יום אחד יעשה בהן שימוש.

לאתר של Matjaz Cuk