“I just want The Body Shop to be the best, most breathlessly exciting company – and one that changes the way business is carried out. That is my vision.”
Anita Roddick. Human Rights Activist. Founder of The Body Shop
להיות חברה ירוקה או כזו שמתהדרת במודעות סביבתית גבוהה זה טרנד היסטרי היום. אבל בניגוד לחברות יומיומיות, שבזמן בניית אתר או עיצוב הברושור תרות אחר קופירייטר שירקח להן טקסט מתחנף וירוק, אשר מתגלה במהרה כזרחני ונטול אמת, חברת The Body Shop (לא Body Shop שאנחנו מכירים מכאן), היא חברת קוסמטיקה גלובלית, שחזונה קדם להקמתה והיא חיה אותו במלוא מובן המילה. כחברה המייצרת מוצרים טבעיים היא עושה כבוד לטבע. למקור הוויתה. "אנחנו לא עושים זאת כי זה טרנדי" הם טוענים "אלא משום שזו הדרך היחידה עבורנו".
מדובר בחברה שמתקיימת זה 20 שנה, עם יותר מ-2,500 חנויות ב-60 שווקים גלובליים. לצד מוצרים איכותיים וטבעיים ב-100%, היא מנהלת צי קמפיינים מרשים הנוגע בתחומים סביבתיים וחברתיים שחשובים לה, אותם היא מחלקת ל-5 ערכים מובילים: שלילת ניסויים בבעלי חיים, עידוד סחר הוגן, העלאת ההערכה העצמית, הגנה על זכויות אדם והגנה על כדור הארץ.
מעבר לקמפיינים הפרונטליים בהם ניתן לצפות באתר המרשים של החברה, המועשר בסרטוני אנימציה הסברתיים, אני רוצה להתייחס דווקא לדרך בה מתבצעת אריזת מוצריה.
בניגוד למרבית חברות הקוסמטיקה המוכרות, האורזות את מוצריהן בקופסת קרטון מהודרת עטופה בצלופן, מפונקת בהשבחת דפוס כדוגמת לכה סלקטיבית, הבלטות, צבע חמישי כסף או זהב, עם במת קרטון עליה מונחת אריזת המוצר עצמה וברושור ב-12 שפות הנמתח לאקורדיון, כאן מדובר במוצר פשוט, בלי טיפת אגו. הסוד הגדול, החושף את העמידה האיתנה מאחורי הערכים שלהם טמון בתווית המוצמדת, עליה מופיעה הנחייה לקלף אותה.
וכך, בצורה חסכונית ומבריקה, כל הנתונים הרלוונטיים למוצר מתקלפים בזה אחר זה וניתנים להדבקה חוזרת משני צידי הקופסא העגולה. פתרון מבריק שצועק בגאווה "כדור הארץ, אוהבים אותך" ומוסיף אקסטרה טבעיות למוצר הטבעי מאליו.
דוגמא נוספת לפרטים הקטנים שמעלים חיוך, היא הקטלוג החדש של IKEA שנחת זה עתה בתיבת הדואר שלי. כבר רבות דובר על החברה ועל רוח המותג שלא לדבר על היותה case study בבתי ספר לשיווק ועיצוב. ההבלטה של מחירי המוצרים, כחלק מהשפה הגרפית, נחשבה אוונגרדית במהותה. היא נבנתה סביב קונספט החסכוניות, גם בתהליך הפקת המוצרים ובהקניית האפשרות להרכיבם לבד בבית וגם בתפיסת חלל החדר ובהתאמת העיצוב לנתוניו ולארנקים שטוחים יחסית של רוב קהל היעד.
כחלק מתפיסת ניצול המקום והצגת פתרונות משלימים לצד ריהוט חכם, בחרו להתייחס בקטלוג החדש לשדרת הקטלוג ולהפוך אותה לשימושית.
אגב, ההקפדה על הפרטים הקטנים מתבטאת בקטלוג גם בעיצוב חללים גדושים בפרטים, שנדמה כאילו הקפיאו רגע בחיים ומספרים סיפור, בניגוד למתחרות בתחום ההום סטייל המציגות צילומי חללים נקיים וסטריליים, הממחישים טוב את המוצרים, פחות את החיים עצמם.
מהלך מבריק נוסף בו נתקלתי הוא שילוב קידום הקפיטריה של IKEA עם המוצרים עצמם בקטלוג.
– –
ליאת אבדי | liat@abadiguard.com | סטודיו AbadiGuard
היי,
אם מדברים איכות סביבה – המוצר של איקאה (הקטלוג) נראה במבט ראשון מאוד בזבזני (הרי ניתן היה לספק קטלוג אינטרנטי בלבד).
היופי שבקטלוג טמון בכך שמתעדכן אחת לשנה וכך גם המחירים!
אין מה לרוץ ולקנות – המחיר יישמר. גם המוצר. כאילו מישהו חשב קדימה ואמר שלא רק המוצרים יחזיקו מעמד – גם הקטלוג והמחירים.
אהבתי.
אני שונאת קטלוגים כפייתית.
אבל במקרה של איקאה, יש צדק בדברייך.
עצם זה שהציבור נוהג לשמור אותו למשך שנה הופך את הקטלוג למוצדק יותר.
אגב, על אף האורינטציה הרשתית שלי (וכחלק משאיפה לעולם טוב יותר, ביטול הדואר המודפס של כל הספקים איתם אני עובדת והעדפת מיילים) אני תמיד אעדיף לעלעל בקטלוג המודפס ולא בקטלוג ברשת.
יש לו מקום של כבוד בשירותים. 😉
תודה 🙂
ליאת
הפתרון של התווית הפלסטית המרוחה בדבק רב פעמי מכל הכיוונים נשמע לי על פניו כמו הדבר הכי רחוק מהדפסה ירוקה (אלא אם כן אני אופתע לגלות טכנולוגיית הדבקה אקולוגית חדשנית משרף טבעי או רוק של האורזת הסינית).
פתרונות אריזה ירוקים צצים עכשיו יותר ויותר ומוכיחים כל פעם מחדש את משמעות העיצוב בכוונות האקולוגיות העמוקות והאמיתיות (למשל קופסת הנעליים החדשה של פומה שנראית כמו עוד פתרון עיצובי אך נמדד בה חיסכון אדיר של חומרי גלם, שינוע, חשמל, חומרים, שינוע וכו') בעוד שהטרנד הרחב ממשיך ומתפשט וגורם לעוד אלפי שעות מסך/חשמל/עבודה ומעצבי מרוטי שיער (לא הדבר עם ההשלכות הכי אקולוגיות אם לוקחים בחסבון את התוצאות ותופעות הלוואי) וכל זה בשביל לגמור עם עוד סטאמפה של שקר ירוק כלשהו.
אני מסכימה עם התהיות שלך ואלו הן גם התהיות שלי מפעם לפעם לגבי פרויקטים ומוצרים שטוענים שהם ירוקים. האם למשל הבטריה של המכונית החשמלית היא ירוקה? תהליך הפקתה? מה קורה כשמסיימת את חייה? יש הטוענים שהיא יותר מזהמת מדלק ויש הטוענים שזו שטות גמורה. קטונתי אל מול העובדות והמתמטיקה שמאחורי כל פרויקט כזה שחייב לקחת בחשבון גם שעות עבודה ומעצבים מרוטי שיער (!).
אבל בראייה בלתי מזויינת, נחמד לוותר על שלב הצלופן, הקופסא, הברושור ולהסתפק במוצר שמצליח להעביר את כל המידע עם הרבה פחות מזה.
זה לי נראה לי יותר חסכוני, אבל כאמור יכול להיות שאני טועה בחישוב הכללי.
זה אכן הרבה יותר ידידותי לסביבה בלי עודפי אריזה כמו בבושקות של קופסאות, צלופנים וברושורים ארוזים, אבל אני לא יכול שלא לשאול את עצמי עד כמה הבחירה של אריזה לא אטומה/נעולה היא ידידותית ומתחשבת במוצרי קוסמטיקה/פארמה; אני מהמר שלא מעט אנשים ירגישו דווקא ניכור כשהם יראו אריזה של מוצר כזה שאין שום וודאות שהיא לא נפתחה עדיין ופה כנראה קבור הכלב.
מה שכן – זה מאוד יפה, אני איתך בעניין.
אין שום דבר אקולוגי בצריכה של מוצר חדש שוב ושוב…גם אם האג'נדה העיצובית היא ירוקה, ואין שום חדש ב'בודי שופ' עם סמלים ירוקים על אריזות. הערך האקולוגי היחידי שתופס הוא שימוש חוזר: במקרה הזה זה מילוי חוזר של התכשירים.
אם ל'בודי שופ היו חנויות שמאפשרות מילוי חוזר של האריזות שלהם הם היו ירוקים. על אמת. למה מתורגמים ה'VALUES' הפרסומיים של 'בודי שופ' במציאות בתכל'ס?
הרעיון שהצעת הוא נפלא בעיניי.
השאלה היא כמה הוא ישים ובאילו מדינות ומה ההיבט הצרכני של העניין.
אני מאמינה שיש מדינות שמוכנות למהלך כזה.
אני לוקחת את זה לאיזור שלנו –
כמה מאיתנו באמת מחזירים בקבוקים בעבור 25 אג' לבקבוק?
כמה טורחים להפריד נייר ולמחזר בפחים הכחולים (שלא בהכרח נמצאים לנו ממש מתחת לבית)?
יש בזה משהו מאוד אקולוגי אבל למי יש כח?
מה שנתפס טרחני בעיננו, הוא תוצאה של חוסר הפנמה וחינוך בתחום. פינוק לא במקום.
מבחינת היבט צרכני – מדובר בהערכות מראש –
כלומר, לקחת את הקופסא איתך בתיק וללכת למלא אותה.
פחות כחלק ממסע שופינג מזדמן.
מצד שני למה לא לאפשר זאת?
אבל לצד העניין, חברות חייבות להתייעל ברמת ההפקה של מוצרים והתנהלות יומיומית תחת אג'נדה ברורה.
אני לא מכירה הרבה חברות שמציגות דוחו"ת שכאלה כל שנה:
יש ללחוץ כדי לגשת אל Values_report_lowres_v2.pdf
כשם שציינתי בפוסט האג'נדה שלהם מאוד רחבה בתחום ההתחשבות הסביבתית – החל ממוצרים אורגניים, אי התעללות בבע"ח – הן ברמת הניסויים והן בשימוש בתאים, רקמות וכיוצ' בתכשירים עצמם (מסתבר שגם אלו ששמים את אייקון הארנב על מוצריהם, אכן עושים שימוש בלנולין מן החי) וכלה בסחר הוגן ושמירה על זכויות אדם. המניפה הזו והרצינות בה הדברים נלקחים, לא רק במיצגים במסגרת קמפיינים, אלא בתפיסה היומיומית, מראה שמדובר בחברה שאכפת לה.
וזה כבר משהו.