שיר למגירה

את רון רוזנפלד, סולן להקת פורטרט (הכל מבינה ואין בעיה אה יה יה יה), פגשתי לפני כמה שנים במקרה, עת שביקרנו כל אחד ולהקתו הוא בחדר החזרות 'מאשרום'.
הייתי אז ארטית במשרד פרסום, ואני זוכרת שהוא מאוד התעניין ברעיונאות ושאל לא מעט שאלות בנושא.

לפני מספר ימים נחשפתי לפרויקט חדש מבית היוצר של רוזנפלד, "Ginger Boxes".
הפעם, לא מדובר בפרויקט מתחום המוזיקה, אלא בריהוט פרי עיצובו. וכמו בכל סיפור של רעיון טוב הכל מתחיל מתחת לאפו של היוצר.

"כל העניין התחיל ב-2010, כשעברנו זוגתי, בני ואני לביתנו החדש והצנוע. לא הפסקנו להתווכח בנושא עיצוב הבית. טעמו האישי של כל אחד מאיתנו כמעט גרם לנו למלחמת עולם שלישית, על כל דבר. כשהגענו לנושא 'שידת הטלויזיה', הסכמנו שלא נתלה אותה על הקיר אלא נחפש משהו שונה שטרם נראה בבתים אחרים. לאחר חיפוש אין סופי בכל אתרי המעצבים, נגרים ומהנדסי נאס"א למינהם וכיתות רגליים מבאס, הגענו למסקנה שכל שידות המדיה והמזנונים נראים פשוט אותו הדבר. ואם רצית משהו מגניב ומעוצב, שלא לדבר על צבעוני ומרהיב, "פאנקי" יותר, אז אין! פשוט אין!".

בנקודה זו, הוא מודה, נדלקה הנורה מעל לראש. פחות נורה, יותר בבואתו של הארגז החבוט ששוכב ומעלה אבק במחסן. "הארגזים האלה, ארגזי התאורה וההגברה, מקיפים אותי כבר 25 שנים. תמיד הסתכלתי עליהם וראיתי פוטנציאל למשהו אחר, מעבר לפרקטיות הבסיסית".

afbeelding_van_een_flightcase

רוזנפלד אסף את התובנות ואת המידות של הטלויזיה ויצא לחפש את חומרי הפרזול של בוני הארגזים. זה נגמר בשידה יפהפיה לסלון הפרטי שלו.

"המוצר פגע בול לטעמנו! התחילו לעוף לי בראש אין סוף אפשרויות עיצוביות. צבעים, גדלים, ציפויים, חומרים וגם מטרות שונות. לא הבנתי איך לא חשבו על זה קודם, הרי הקופסאות האלה נוצרו כדי לאחסן וגם לשנע ציוד יקר וכל העסק עומד על גלגלים. זה אומר שקל להזיז את הריהוט ואפילו לעבור דירה עם הציוד שבפנים. מערכות הנעילה גם מאפשרת הגנה מצויינת מפני ילדים קטנים וסקרנים".

העסק התחיל להתגלגל. רוזנפלד חבר לנגר מקצועי והיום הם עובדים ביחד תחת השם 'Ginger Boxes'. אני שואלת אותו על מקור השם – "מרינה מקסימיליאן בלומין אמרה לי שאני ג'ינג'ר. ג'ינג'י מפולפל. היא אחראית לשם הזה בדיעבד".

הרבה חברים כבר הזמינו והעסק עובד יפה. רוזנפלד מעצב ריהוט לפי הזמנה ולפי שגעון. הוא משלב חומרים, צבעים וציורים ללא הגבלה. מעור ופייטים ועד לדוגמאות פסיכדליות טרנטינו סטייל. משידות ועד דלפקי קבלה.

2

Untitled-1.jpg

כמי שמכירה את העולם הזה, הטייקאוף הזה ברור לי והקונספט מבריק. השאלה שעניינה אותי היא האם המוצר הזה פונה למוזיקאים בלבד. "ממש לא. הוא פונה לכל מי שמחפש עיצוב אחר, שמח ולא סטנדרטי. משהו צבעוני, פאנקי והומוריסטי. בניגוד להיצע הרגיל שמסתכם לרוב בלבן, שחור, זכוכית או עץ".

המחירים אגב, נעים בין 5,000 ל-7,000 ש"ח. תלוי במוצר כמובן. לא זול, אבל רוזנפלד מסביר שמדובר בחומרים משובחים (לא סיבית מצויה) ובגימור של מיליון דולר ואמורים להחזיק לפחות 20 שנה ("ככל שהוא ישן יותר הוא מקבל את הפוזה של הבית" הוא צוחק). אצלו בבית יש מזנון לטלויזיה, שידה לאחסון ("לניירת, דיסקים, קלסרים של רואי חשבון וכל מה שמסתובב בבית ומטריף אותי") ושידה לאחסון צעצועים שזוכה לכינוי "תיבת שודדי הים של יהלי".

אז מה אתה יותר עכשיו, אני שואלת, מוזיקאי או מעצב? הוא חושב קצת ועונה לי "אני גם וגם. מעצב מוסיקה. אני מפיק, כותב, מלמד בבית ספר למוסיקה ועובד על פרויקטים שלי ושל אחרים ומדי פעם עונה לטלפונים של אנשים שרוצים להזמין שידה".

לאתר Ginger Boxes
לעמוד הפייסבוק

– –

ליאת אבדי | liat@abadiguard.com | סטודיו AbadiGuard

מחשבה אחת על “שיר למגירה

  1. איזה רעיון גאוני. גם אני ראיתי ועבדיתי עם כאלה כל שנים בכל החגים והאירועיםשל הקיבוץ (הייתי עוזר הגברה…), תמיד חשבתי שהם מגניבים אבל לא מעבר לזה. העובדה שזה על גלגלים באמת עושה את זה להרבה יותר יעיל.

תגובות

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s