No Use ??

בפוסט האחרון בו קשקשתי קצת על כפתורים וממשקים, הבאתי דוגמא מהשטח (אותו עמוד שניצב לצד מעברי חציה) עליה נכתבה תגובה (ותודה למולי): …"נראה לי שדווקא בחלק הזה המעצב התעשייתי התנהג קצת כמו מעצב גרפי ושכח את המשתמש שלו".
ואני תהיתי, האם למעצבים גרפיים אין משתמשי קצה? האם תפקידם של מעצבים גרפיים לשתול גרפיקה על מדיה מוכתבת? לייצר אייקונים? לשפר צבעוניות? איפה הנקודה בה משתלבים מאפיינים, אסטרטגים, מעצבים גרפיים, מעצבים תעשייתיים, מפתחים ושאר ירקות? מה מידת האחריות הגלומה בכל מקצוע?

wordpress_btns

דוגמא למפגש לא מוצלח בין מאפיין מעצב ומפתח, מתוך מערכת wordpress

אני מניחה שיש מספר תשובות לשאלה, תלוי את מי שואלים.
כתבתי כאן לא פעם על הגדרת התחום הזה, עיצוב גרפי. ויש בו גם מידה נאה של מרמור ויכולות הגנה עצמית, תודו. כי לא מעט מהלקוחות שלנו ואנשי המקצוע שלפנינו ואחרינו מכתיבים ומעירים וקל מאוד ליפול לתפקיד המכחול שלהם. לא פעם מדובר באנשים שמשחקים בפוליטיקה / שמדברים שטויות / שטעמם האישי (או של בן/בת זוגם) אשר אינו רלוונטי לפרויקט, הורס כל חלקה טובה. אחת הדוגמאות הנהדרות לתהליך עבודה טיפוסי הוא הקומיקס המעולה של The Oatmeal.
אבל הסיבה המהותית ביותר, היא שלא תמיד ברור לנו מה הם גבולות תחום העיצוב הגרפי. לא למרצים באקדמיה ולא לעוסקים במלאכה. בטח שלא ללקוחות. לא כולם בעלי תואר בתקשורת חזותית, ואין כאן אחריות גדולה מדי כמו שיש למהנדס למשל.
והפרויקטים הם תמיד לאתמול. בלחץ. כי יש פרזנטציה בחו"ל או צוות פיתוח שמחכה. יאללה. קדימה.
בסופו של יום, בתוך הבלאגן הזה, האחריות להגדרת התחום היא של כל אחד ואחת מאיתנו. בהגדרת הפרויקט ותהליך העבודה, בתמחור, בזמנים, בקווים האדומים ובהובלה. ואם אתעכב על האחרונה, כאן מדובר בתמצית העניין. כי מחובתנו להוביל, לחדש, להסביר, ליזום ולא לעשות סתם 'דברים יפים' או מוכתבים מראש.

אז אחרי הטקסט מהבטן ובהמשך לו, אני חוזרת לשאלת העיצוב הגרפי והמשתמש איתה פתחתי.
אני טוענת שעיצוב גרפי הוא תוצר של אפיון והבנת המשתמש. מדובר אמנם בתחום המוכר לנו מתחום האפליקציות, אבל הוא כאן הרבה לפני והוא הרבה יותר רחב. מדובר בהבנת עולמות תוכן, רצונות, ציפיות, פעולות, הרגלים, תנועות עין, ארגונומיה, אפילו נקודות חולשה, בשילוב העברת תכנים ומסרים מכל סוג (אינפורמטיביים, אינטראקטיביים, שיווקיים וכו'). אותן תובנות חשובות למעצב הגרפי כי הן אלו שיכתיבו מדיה, ממשק ופתרונות עיצוביים, אשר בפירוש אינם מנותקים זה מזה.

כמה עולה לעצב מדבקה?

היי, מעצבים, מכירים את הפניות האלה בהן עולה דרישה למשהו חדש, שטרם נראה, שיעשה 'ואו' ואם אפשר במדבקה, בתקציב של 250 ש"ח? לשיקולכם אם להתקדם עם שיחה כזו או לנתק בנימוס. אבל מדובר בסימפטום לבעיות עליהן אני מדברת. חברות מכובדות ככל שיהיו, עם לוגו מימי קום המדינה ואתר אינטרנט שמזכיר חדר ילדים מבולגן, מבצעות פניות לא מודעות שכאלה.
הגדרה מראש של מדיה היא בעייתית לא פחות, מאחר והפתרונות ברמת המדיה חייבים להגיע מהגדרת המותג ולא מהגדרת הנהלת חשבונות או מחלקת תקציבים.

אחת הדוגמאות לתוצרים בעייתיים שכאלה נחתה לא מזמן על שמשת הרכב שלי.

בהתחלה שמחתי כי חשבתי שמדובר בטעות של הפקחית (מירי!), הרי בבוטום ליין, השדה של הסכום לתשלום נותר ריק, ובאמת, רגע לפני שקימטתי את המסמך ההזוי, הבחנתי בחלקו העליון במדבקה שהודבקה על גבי האיזור שהוגדר כ"תיאור העובדות המהוות את העבירה":

אוקיי, אבל כבר יש לי תו איזורי חדש. התחלתי לחפש היכן מערערים.
התשובה חשפה פרטצ' מספר שתיים:

במילים אחרות, אם עיריית ת"א, שלהערכתי אינה סובלת מבעיות תקציב (בדיוק בגלל הכנסות מהסוג שלמעלה), היתה מבינה את משמעות עיצוב דו"ח החניה החדש שכולל התאמתו למדבקה (פקחים כבר מזמן משתמשים במכשיר הזה ולא בעט) ועדכון הכתובת החדשה, יש מצב שהתוצר היה מפחית בירוקרטיה ואי הבנות. כי זה לא מסתכם בצבע או פונט, פתרונות עיצוביים חייבים להצעיד את הלקוח קדימה במסגרת האבולוציה הטכנולוגית או התפיסתית שלא פעם הוא התחיל ולשפר את חווית השירות עבור הלקוחות שלו.
באותו הקשר מצאתי בטור שישי של סבר פלוצקר (ידיעות אחרונות / ממון שישי / בין שתי בחירות / 5.10.12) את הטקסט הבא:

גזור ושמור

עיצוב מגזינים נשמע כמו משהו רוטיני. יש גריד, יש חוקים.
זה נכון שלא מעט פרסומות לקחו את מדית המגזין רחוק ויצרו מתוך אותה מגבלה ממש קריאייטיב פורץ גבולות. אבל מה קורה כשמדובר במידע אינפורמטיבי? הרי לכם דוגמא של מעצב הוליסטי מהסוג הנכון (הכוונה למעצב המגזין, לא לחתול):

התובנה הבסיסית אך הכל כך חשובה היא שבמגזינים מהסוג הזה יש לא מעט טיפים ומידע שקוראים אוהבים לשמור. לכן, עמודי המיני-מדריכים שעוצבו במגזין מוכוון הטיילים עוצבו באופן שיעודד וינחה תלישתם, קיפולם ושמירתם בצורה פורמלית ומסודרת:

– –

ליאת אבדי | liat@abadiguard.com | סטודיו AbadiGuard

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “No Use ??

  1. פוסט נהדר ומעורר מחשבה 🙂
    הקומיקס של אוטמיל היה נהדר ומדכא כאחד.
    בכל מה שקשור לשינויים שהלקוח תמיד מתעקש להכניס, סקוט אדמס (יוצר דילברט) כבר ניסח את התופעה הזו כחוק, ולכן ממליץ בכל פרוייקט להכניס כמה "טעויות" בולטות לעין שלא ייקח יותר מדקה לתקן אותן, ולאפשר ללקוח לשחק אותה מבין מבלי לגרום נזק.
    בכל מקרה, לעוד סיפורי דיכאון דומים: http://clientsfromhell.net/

תגובות

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s