מצ"ב הוראות שימוש

נולדה לי ילדה ואני כבר בלחץ. לא מחוסר השינה הצפוי או ממה שעוד צריך לקנות, אלא מהזכות לחנך גוזלית קטנה ולאפשר לה להיות מה שהיא על אף הסטנדרטים והטרנדים.
אבל קודם נתחיל בלבנות מיטה ←

מה דעתך?

אנשים אוהבים להגיד מה שהם חושבים. ראו ערך 'נהגי מוניות' ו'רשתות חברתיות'. ההצלחה של אפליקציות חברתיות כאלה ואחרות נעוצה בין השאר בזיהוי הצורך של הבן-אדם לקשקש, להשוויץ, להראות שהוא צודק, חכם, אולי אפילו יותר טוב מאחרים.
החוכמה היא למצוא את הפורמט הנכון ←

תמיד אישה

המציאות החילונית וה"נאורה" מכתיבה לנשים סטנדרטים מעוותים ותנאים קשים ברמה היומיומית. כשעולמנו הקפיטליסטי מונע ע"י יצוגים חזותיים ומילוליים שנוצרים עדיין ע"י רוב גברי מוחץ, קשה מאוד לשנות את אותם תכתיבים ברמת החיים עצמם.
הנה ציצים, תקנו! ←

המידה הנכונה של שחיקה

האם התקשורת תעלה תהייה מהסוג שאני חוויתי אודות רגישות הצועדים הדורשים רגישות מהממשלה או שתנסה לשקף את שולי החברה, כחלק אינטגרלי מהצעדה? במילים אחרות, אילו מסרים יזוקקו בסופו של יום לציבור הניזון מהתקשורת בלבד?
המציאות, לא מה שחשבתם ←

חזות הכל

אולי דווקא ציבור המעצבים שניחן ברגישות אסתטית גבוהה ובהבנה בתקשורת של מסרים, ראוי שיוביל מאבק שעניינו חזותי מתוך אותה מודעות, למען סביבה שנראית יותר טוב, לנקודת מפנה אמיתית בחיינו, לא רק ברמת עיצוב לפי בריף לקוח.
מכירים את תאורית החלונות השבורים? ←

העם דורש

מה שקורה פה לידי, בכיכר הבימה, היה צריך לקרות כבר מזמן. הרי כולנו מצטטים את מה שקרה במצרים ומייחלים עמוק בתוכנו גם לעצמנו להתעורר אל מול המעוות. ואני מדברת על התעוררות רבתי. יציאה מגבולות הפייסבוק והפסקת ההתעללות הציבורית האינה נתפסת.
מחאה בעיניים ←

ולתפארת מדינת ישראל

שוב ביצענו את המעבר הבלתי אפשרי מכיבוד הנופלים לשיפוד הפרגיות שמתחיל בטקס בהר הרצל, עם הקרנת סמלים ציוניים בליווי מארשים צבאיים וצעידות מתואמות של מיטב בנינו ובנותינו, משואות ונכבדים. טקס בו אנו צופים תוך פיצוח גרעיני עפולה ומרגישים שבואנה, אנחנו משהו אנחנו מזה 63 שנה.
יום עצמאות שמח ←