כצרכנית, אני תוהה לגבי רשת המזון החדשה, "cost 365" שמשיקה קבוצת המשביר לצרכן. הקמפיין רוכב על הצלחתו של רמי לוי בכל הקשור למהפכה שיצר בתחום קמעונאות המזון בארץ.
מה פאקו אנדרהיל היה אומר על זה? ←
קטגוריה: פרסום ושיווק
על הנייר
כשהייתי קטנה, אהבתי ללכת עם סבתא שלי לבית הדפוס. אני זוכרת שיום אחד, במשרדי בית הדפוס, היא הגישה לי נייר ושאלה "כמה כח את חושבת שיש לדבר הזה?"
מסתבר שלא מעט ←
No Use ??
האם למעצבים גרפיים אין משתמשי קצה? האם תפקידם של מעצבים גרפיים לשתול גרפיקה על מדיה מוכתבת? לייצר אייקונים? לשפר צבעוניות? איפה הנקודה בה משתלבים מאפיינים, אסטרטגים, מעצבים גרפיים, מעצבים תעשייתיים, מפתחים ושאר ירקות?
בין המעצבים נכונה יוגרל משתמש שלא ענה נכונה ←
push the button
כמה שאלות הקשורות בקונבנציות, באבולוציה של עיצוב, בקשר בין החומרי, הפיסי והעולם הוירטואלי שסוגר עלינו במידה מסויימת. היכן המקומות בהם אני הולכת עם העדר כי למה-לסבך-עניינים, היכן אסור עד טפשי לבעוט במוסכמות והיכן שווה לקחת את הפרויקט למקום אלטרנטיבי וחדשני.
להמשך קריאה יש ללחוץ ממש כאן ←
אירופה הקלאסית / שוויץ, ציריך
פוסט שני בסדרה - שוויץ היא מקרה מיוחד של שימוש בדגל ובלאום כחלק ממיתוג חברות. וגם חנות שמוכרת מוצרים לפי פנטונים, סדרת קמפיינים מגניבים של מסעדה צמחונית, לוגו ושלט.
אז מה נסגר עם הלוגואים שלכם? ←
פוסט איט
3M היא חברה שקיימת כבר 110 שנים. לציבור המעצבים אני מניחה שהיא מוכרת כחברה ליצור דבקים (בדגש על ספריי דבק), אבל בהגדרתה היא אינה מתחייבת למוצר ספציפי, אלא רואה עצמה כחברה שמפתחת טכנולוגיות ופלטפורמות שמטרתן לייעל לנו את החיים ובלא מעט תחומים.
ויש לה אחלה קריאייטיב ←
שירות לכולם
קשה למצוא היום בית בלי ריהוט מאיקאה, או לפחות נציגות של מנורה קטנה. אבל מדובר במשהו גדול יותר. איקאה מכתיבה קודים חדשים ומחנכת אותנו להתנהג אחרת: לקחת חלק. להיות מעורבים.
כולנו מעצבים בפוטנציה ←
בזמן שלא התפקדתם
קבוצת "הליכודניקים החדשים" קוראת לתומכים בערכי הליכוד אך גם לאנשי המרכז והשמאל שביננו, להתפקד לליכוד. כן, גם לשמאלנים. קראתם נכון.
יאללה להתפקד ←
אחלה יציאות
מדית נייר הטואלט מרתקת בהרבה מובנים. היא נמצאת במקום בו לא פעם יש צורך בחומרי קריאה. היא רפיטטיבית ויכולה לשרת צורך בהדפסה חוזרת ונשנית של אותו הדבר. וכמובן שיש בה את ערך הזילות בילט-אין, למי שרוצה להעביר מסר ביקורתי אולי.
דוך או בסיבוב? ←
מה דעתך?
אנשים אוהבים להגיד מה שהם חושבים. ראו ערך 'נהגי מוניות' ו'רשתות חברתיות'.
ההצלחה של אפליקציות חברתיות כאלה ואחרות נעוצה בין השאר בזיהוי הצורך של הבן-אדם לקשקש, להשוויץ, להראות שהוא צודק, חכם, אולי אפילו יותר טוב מאחרים.
החוכמה היא למצוא את הפורמט הנכון ←
זה רק קטשופ
יש כאלה שעוקבים בדיוק אחר הוראות הפתיחה והסימנים, יש כאלה שקורעים עם השיניים, יש כאלה ששותים ממנה ישירות וכאלה שמרוקנים אותה לצד הצ'יפס.
שקית הקטשופ ←
ארץ קטנה עם ספאם 2
תרבות הספאם המכוערת שלנו הופכת את דלתות הבתים השכורים שלנו לנושאות עלונים של פרויקטי יוקרה וללוחות מגנטיים עבור אינסטלטורים ופיצריות, על אף שברור כל הפרסומים האלה הולכים לפח.
מעשה במעטפה ובמגנט שנשמרו עד עצם היום הזה ←
על החתום
אנחנו מוקפים בטפסים. מניירות ממו צהובים ועד לטפסים ממשלתיים טרחניים. גם כרטיסי קולנוע ומסכי ההמראות והנחיתות בטרמינל נחשבים לטפסים, המוגדרים כמסגרת להעברת מידע קבוע (חד כיווני או דו כיווני), בשילוב מידע משתנה.
כאן כאן וכאן ←
זה מתחיל מהראש
מיזם אינטרנטי חדש שמציע שיטה אלטרנטיבית למימון פרויקטים ורעיונות, בה היוצר שומר על 100% מהקניין הרוחני בפרויקט.
כל אחד מאיתנו הוא משקיע פוטנציאלי ←
תמיד אישה
המציאות החילונית וה"נאורה" מכתיבה לנשים סטנדרטים מעוותים ותנאים קשים ברמה היומיומית. כשעולמנו הקפיטליסטי מונע ע"י יצוגים חזותיים ומילוליים שנוצרים עדיין ע"י רוב גברי מוחץ, קשה מאוד לשנות את אותם תכתיבים ברמת החיים עצמם.
הנה ציצים, תקנו! ←
רוברטו קבע לי
אספתי כמה דוגמאות לעסקים בלי לוגו ושפת מותג, שמצליחים לתפקד באמצעות אילתורים בטוש או בהזמנת שלטי ניאון ישירות מבית הדפוס.
עממי זה הכי אחי ←
ב' זה לא בריף
במאבק החברתי יש ניעור חד משמעי של מעמד הקריאייטיב מעל מעמד הביניים. אנשי המאבק מזהים בראייתם החדה את משרדי הפרסום ומשרדי היח"צ כבעלי חלק לא מבוטל במצב אליו הגענו.
העם דורש לדבר בעצמו ←
העם דורש
מה שקורה פה לידי, בכיכר הבימה, היה צריך לקרות כבר מזמן. הרי כולנו מצטטים את מה שקרה במצרים ומייחלים עמוק בתוכנו גם לעצמנו להתעורר אל מול המעוות. ואני מדברת על התעוררות רבתי. יציאה מגבולות הפייסבוק והפסקת ההתעללות הציבורית האינה נתפסת.
מחאה בעיניים ←
ולתפארת מדינת ישראל
שוב ביצענו את המעבר הבלתי אפשרי מכיבוד הנופלים לשיפוד הפרגיות שמתחיל בטקס בהר הרצל, עם הקרנת סמלים ציוניים בליווי מארשים צבאיים וצעידות מתואמות של מיטב בנינו ובנותינו, משואות ונכבדים. טקס בו אנו צופים תוך פיצוח גרעיני עפולה ומרגישים שבואנה, אנחנו משהו אנחנו מזה 63 שנה.
יום עצמאות שמח ←
איך עושה פרה?
סת׳ גודין מדבר על קהל ה״מתעטשים״, קהל בריא פיסית אבל חולה על חידושים. מה שהזכיר לי את ה״סובל״ ו״עובד״.
לקרוא על בטן מלאה ←
הבלוג שעושה כבוד לקונספט 