בדרך לסטודיו

להיות עצמאית, זה תענוג. הרבה מעבר לעבודה בפיג'מה. אני לא חייבת למשל לנהל שיחה עם קולגות רק כי בחרתי להכין לי קפה והם נמצאים במטבח. אני גם לא צריכה להריח את ארוחות הצהריים מתחממות במיקרוגל המשרדי.
(אבל הכי מגעיל זה לחמם כרובית) ←

סבא שלי. כבוד.

סבא ארווין (אהרון) אבדי, נפטר כשהייתי כמעט בת שנה. להכיר אותו ממש לא יצא לי ומה שנשאר לי ממנו זו תמונה או שתיים בהן אני נראית בין ידיו. אבל באיזשהו מקום, במהלך כל חיי, דואגים בני משפחתי לציין שאני קצת ממשיכה אותו.
פוסט משפחתי ←