אני קוראת עכשיו את "איך מוצאים חתול שחור בחדר חשוך" של יעקב בורק, העוסק בשאלה כיצד יתכן שבעידן של צמיחה כלכלית חסרת תקדים צמח אי השוויון לממדים המאיימים על קיומנו כאזרחים.
בפרק 'שוברי שוויון' הוא מספר על 'Spent', משחק רשת המיועד לבני 11 ומעלה שמטרתו להמחיש לצעירים ובכלל איך זה להיות בלי עבודה, בלי חסכונות ובלי בית ולנסות לגמור את החודש.
הלכתי לחקור קצת את המשחק ומצאתי שיתוף פעולה נהדר בין Urban Ministries of Durham, ארגון צדקה נוצרי מצפון קרולינה, ארה"ב, שתומך באנשים קשי יום ומחוסרי בית, ומשרד פרסום מקומי בשם McKinney. יחד יצרו שני פרויקטים אינטרקטיביים שונים, שמטרתם חינוך, העלאת מודעות וגיוס כספים.
Spent
אני מאוד מאמינה בחינוך להתנהלות כלכלית מגיל צעיר וחבל שלא שמים על זה דגש גם אצלנו. לצד ערכים כמו צניעות ואחריות אפשר וצריך להקנות לילדינו כלים אמיתיים להתנהלות שם בחוץ. גם כדי שילמדו שלחסוך זה חשוב, שיגלו חמלה כלפי מי שלא התמזל מזלו וגם, אולי, כדי שיתחילו לבקש פחות מההורים הקורסים תחת הנטל.
המשחק הזה קורא תיגר על התפיסה ש'מי שעובד מצליח' ומציע התמודדות עם אתגר לא פשוט. הוא דורש מהשחקן להכנס לנעליים של מחוסר דיור והכנסה ולקחת החלטות בעצמו, הקשורות להתנהלות כלכלית לאורך חודש שלם.
בתחילת המשחק מוקצבים לשחקן 1,000$ לחודש ובמהלכו נדרש לקבל החלטות לא פשוטות נוכח הכסף ההולך ואוזל. בחלק הימני מופיע הטיימליין של החודש ובחלק השמאלי עומדות לרשות השחקן "עזרות" חד פעמיות כמו הלוואה קטנה או אפשרות לנפץ את קופת החסכון של הילדים.
במרכז המסך מופיעים האתגרים, בצורה של תיאור מצב ופתרונות אפשריים.
אחת הדוגמאות הראשונות היא בחירת מקום עבודה מתוך שלוש אופציות מוצעות, כאשר עבור כל אופציה מוצגים תנאי העבודה והשכר:
למי שיבחר באופציה הימנית יוצג מבחן הקלדה.
(אחרי שנכשלתי, עברתי למלצרות)
יש לא מעט שיקולים שצריכים לקחת בחשבון. למשל, האם לקנות ביטוח בריאות או לקחת סיכון לחלות במהלך המשחק ולאבד הכל? כך או כך, עבור כל בחירה מוצגת תוצאה שמסבירה גם את הצד השלילי של הבחירה, מה שהופך את הסיפור לסבוך ואת ההתמודדות למלחיצה וחונקת.
המשחק עושה שימוש נהדר ברשת החברתית. הנה למשל, בעלת הדירה מעלה פתאום את שכר הדירה. אפשר להתחיל לחפש דירה אחרת, להכנע ולשלם את הסכום המופקע, או לבקש עזרה מחבר בפייסבוק. יש כאן אינטרקציה אמיתית שממחישה את אי הנעימות הכרוכה בעניין ומערבת שחקנים נוספים במשחק האישי הזה.
בסיומו של המשחק, מתבקש השחקן לתרום חמישה דולרים שילכו כל כולם לנזקקים אמיתיים.
לפי סיקור שפורסם ב-Yahoo News כ-8 חודשים לאחר השקת המשחק, הוא שוחק 1.7 מיליון פעם ב-196 מדינות. מקור נוסף מספר כי בתוך פחות משנה גוייסו 25,000$ מ-5,000 תורמים חדשים.
המסקנה ברורה – כתוצאה מהתנסות קרובה ככל האפשר למציאות, עולים משמעותית הסיכויים לגיוס תרומות מצד אחד ולמסר חינוכי מהדהד מהצד השני, שאולי ישנה הרגלים אישיים והתיחסות לנושא.
…
Names for Change
מדובר בפלטפורמה יפה, ידידותית ומטאפורית לגיוס תרומות. אתר הפרויקט נפתח ב-intro המציג צירופי חפצים ומסתיים במסר חשוב.
בהמשך מופיעים חפצים בסיסיים המחולקים צבעונית לפי נושאים (אוכל, מחסה ועתיד), חפצים שהארגון נדרש לספק לאותם מחוסרי כל כדי לאפשר להם קיום בסיסי.
עבור המבקר באתר (התורם הפוטנציאלי) אלו הם חפצים פשוטים. סתם חפצים.
המשתמש מוזמן לבחור חפץ, מתוך טווח מחירים רחב (מכמה דולרים בודדים ועד עשרות אלפי דולרים) ובדומה לפילנטרופים התורמים כסף לבניית מבנה תמורת כינוי המבנה על שמם, בתמורה לרכישה הוירטואלית של אותו חפץ – לעצב פוסטר אישי הנושא את שמו של התורם, שם החפץ שנתרם ומילה או ביטוי אותו בחר לתיאור אותו החפץ. לבסוף הוא מוזמן לשתף את הפוסטר ההומני עם חבריו בטוויטר/פייסבוק/פינטרסט.
בעת הרכישה יכול לצפות בפוסטרים של תורמים קודמים ובבחירת המילים שלהם.
המהלך שנבחר, מכירת הזכות להצמדת שם לחפץ, נועד להמחיש לתורם כמה משמעותית היא תרומתו וכמה בר מזל הוא בתור הבעלים של החפצים האלה.
הפרויקט, שהושק לפני חודש, גייס נכון לכתיבת שורות אלה 41,025$ מתוך יעד של 50,000$.
– –
ליאת אבדי | liat@abadiguard.com | סטודיו AbadiGuard
הבלוג שעושה כבוד לקונספט 
מרתק. תודה!