אי אפשר לברוח מהן. מהפרסומות. הן שם, במקום שאתה הכי לא רוצה שיהיו. מפריעות לך לצפות בפרק שחיכית לו כל היום, בין שני דפי כתבה מרתקת בעיתון של הסופ"ש, במקבץ טורדני במגזין יוקרתי עם ריח של חו"ל, על האוטובוס שהרגע פיספסת, שותפות בהתזת הבוץ לעברך.
למה הן כ"כ מטרידות? משום שרובן הגדול לא באמת מעניינות אותך. הן מעניינות אחרים, אבל לא אותך. ובטח לא ברמה של קטיעת הרצף בפעולה שבחרת לעשות בשביל עצמך, פור גד'ס סייק. אני באופן אישי עייפתי גם מרמת הפרסום, האימאג'ים השחוקים והמסרים הבוטים, אבל זה עניין אחר.
כבר כתבתי כאן על המדיה החביבה עלי, הלא היא GiveAways. מעבר לחוכמה הרבה שמוצר קטן יכול להעביר, גדולת המדיה היא המיקוד בקהל היעד הנבחר. כשבעל עסק בוחר במדיה הזו, הוא מגדיר את קהל המטרה שלו, את האירוע בו תחולק המתנה ואת המסר המיוחד אותו תעביר. גם אם מדובר בקהל יעד רחב יחסית, עדיין מדובר במסירה אישית וברוח טובה. זו מתנה קודם כל. תרצה תשאיר, לא תרצה, תעביר הלאה, או זרוק לפח. בכל מקרה, מדובר בפעולת פרסום לא טורדנית.
השבוע, נפתחה לידי ריבת משמשים תוצרת חוץ. פקק הריבה הונח על השולחן לנגד עיניי. מאחר והבחנתי בגוש טקסט, התעמקתי לי בכתוב. מדובר היה בהצעה צנועה וחביבה לכפית ריבות מוזהבת. 'אידאלי להגשת ריבה' נכתב. הכפית שצורתה מותאמת להשענה על דופן הצנצנת הופיעה באיור אייקוני פשוט ומתחתיו הפרטים לכל המעוניין:
המסר הועבר בצניעות ובפשטות שעשתה לי את זה. הפורמט: פקק של ריבה. ההקשר ברור. האופן: טקסט פשוט ואיור פשוט, בגווני אפור שחור. ופתאום הבנתי, שדווקא הלחישה המתונה והמדוייקת, משיגה כ"כ הרבה יותר משלט חוצות בואך איילון צפון. יש משהו מאוד הגיוני בלהציע כפית לריבות לחובב ריבות, על פקק של ריבה (התובנה המתבקשת היא שברגע שצרכן רכש את המוצר, הרי שהוגדר כקהל יעד של המוצר וכנראה של מוצרים נלווים אחרים). סביר להניח שאותה גרפיקה ע"ג מודעה בעיתון + פקשוט של צנצנת ריבה, היתה קוסמת לי הרבה פחות.
ואם באריזות ובהעברת מסרים עסקינן, הנה דוגמא נפלאה מבית נייקי:
מקור: The Cool Hunter
מדובר במהדורה מוגבלת של קופסאות נעליים שעוצבו כאיצטדיון ושולבו בהן דפי נייר מודפסים עם צ'יפים שעושים סאונד של קהל מריע ברגע שנפתחת הקופסא. מדובר בזוכה הרשמי של פסטיבל קאן 2007 בתחום הפרומואים. איזו מדיה מקסימה. עד כדי כך מקסימה, שגם ריבוק ניצלו אותה בדרכם – עבור נעלי טיפוס (מקאן אריקסון, סניף מומביי, הודו):
מקור: guerilla-marketing.com
כאן, יש לנו אריזה קוריאנית לאבקת כביסה. אחלה מן אחלה של עיצוב למוצר מדף:
ולסיום, תראו איזה רעיון ע-נ-ק עבור בעיית גניבת הסנדביצ'ים המושקעים שאתם מכינים לילדיכם בבוקר. אריזות נגד גניבות:
– –
ליאת אבדי | liat@abadiguard.com | AbadiGuard
היי ליאת,
מאוד אהבתי את מה שכתבתת. הרעיון של הריבה שונה ומיוחד.
אני אמשיך לעקוב אחרי הבלוג שלך. יש פה סיקורים מאוד מענינים.
יניב
היי ליאתיק,
מקסים, מעניין ומרתק! אהבתי מאוד!
היי
אני קורא את הבלוג כבר כמה שבועות, נהנה מאוד והגיע הזמן שאני אכתוב לך את זה.
את כותבת יפה וענייני ומציגה יופי של דברים.
תודה ותמשיכי…
תודה תודה תודה 🙂
שקית הסדוויצים-ענקקק
אבא ל-4 שמכין סנווצים
נפלא! יפה כתבת ויפה תארת…
כמובן ששקית הסנדוויצ'ים הורסת אבל מכסה הריבה רעיון יפהפה!
אשמח לקרוא על רעיונות עבור מי שאין לו תקציב של מליונים לפרסום?!
אי, חבל שלא היו לי שקיות כאלה בתיכון….הפתרון שלי היה סנדוויצ'ים עם נבטים, אותם אף אחד לא גנב 😛
נהדר, הבאת דוגמאות נפלאות לאריזות שעושות את זה
מאוד אהבתי את הרעיון של אבקת הכביסה
מה שלומך ליאת
מצחיק איך שנתקלתי בבלוג שלך.
אני אתן לך 2 רמזים. נראה אם תנחשי.
1. גיבנת
2.אלרגיה לחתולים
מי אני ומה שמי?
יפצ'ו??????
זאת את????
רעיון מעולה, זה שוב מוכיח (לי) שיצירתיות בסיסה בלחשוב פשוט 🙂